לא היו הרבה עיניים יבשות כאשר הלימודים החלו בשער הנגב היום בבוקר נוסף קשה, אך עבור רבים הייתה סיבה לאופטימיות שהתבטאה בגשם הלא שגרתי במהלך טקס פתיחת כיתה א'. היום החל עם חדשות קורעות לב עבור משפחות החטופים, יישובי עוטף עזה, וכל המדינה, עם חזרתם של שישה חטופים שנרצחו על ידי חמאס בשבוע האחרון. רצח רס"ר רוני שקורי, בן 61, משדרות, אביה של רס"ל מור שקורי שנרצחה ב-7 באוקטובר, בפיגוע שבו נרצחו שלושה שוטרים הבוקר, היוה מכה נוספת ליישובים שסבלו מאבדות קשות וטראומה מתמשכת.
אך לצד זאת, היום היה גם ה-1 בספטמבר, תחילת שנת הלימודים, ובתי הספר בשער הנגב נפתחו מחדש, גם אם בתפוסה של 65%. ראש מערך הביטחון בשער הנגב, אייל חג'בי, אמר: "השנה אנחנו לא רואים את השמחה כפי שראינו בכל השנים הקודמות. יש אנשים שעדיין באבל מהאירועים של ה-7 באוקטובר, ולכן טקס הפתיחה נחגג בצורה יותר דיסקרטית, יותר מאופקת, עם פחות שמחה של הילדים והאנשים שהיו חוגגים כאן בפתיחת שנת הלימודים. אבל אנחנו גם מבינים את העוצמה הגדולה שהפגינו התושבים שלנו מאז ה-7 באוקטובר. אני חוזר על כך כמו שנפלנו, נקום שוב, בעזרת השם. אנחנו עדיין בעצב אבל נתחדש ונעמוד שוב חזקים".
שחר בירן, תושבת קיבוץ נחל עוז במקור, ייצגה את מיקרוסופט וחילקה לילדים שוקו ועוגות. שחר מתנדבת פעם בשבוע בכיכר החטופים בתל אביב. היא אמרה שזה היה מאוד משמעותי עבורה לראות את כל האנשים מכל רקע שהגיעו לשם כדי להראות סולידריות. היא אמרה, "אנחנו יושבים ומדברים, ולמרות שלכולם יש דעות שונות, אתה מרגיש כל כך מחובר ותחושת אחווה. כשאני מדברת עם אנשים (מהשטחים), הם אומרים לנו, אל תקשיבו לפוליטיקאים, אנחנו איתכם, אנחנו יחד. זה מחמם את הלב ומחזק אותנו."
קצין הביטחון של נחל עוז יוגב אונקלין אמר, "כרגע אנחנו פותחים את שנת הלימודים. מה שאתם רואים מאחוריי ומה שאתם רואים כאן זה בגלל שעם ישראל ותושבי שער הנגב בחרו באור ובחרו בחיים."
ילדים ונוער מכיתה א' ועד כיתה י"ב הגיעו לבתי הספר של המועצה האזורית שער הנגב כשהם לבושים בחולצות צהובות; סרטים צהובים, צמידים וסיכות ניתנו לילדי התיכון, כי עבור כולם, להתחיל את שנת הלימודים כשעדיין יש חטופים בעזה, הרגיש לא נכון. חג'בי הסביר כי יום הפתיחה היה צנוע יותר השנה מתוך כבוד לכאב של משפחות החטופים.
מנהלת בית הספר היסודי אלונים, שלומציון כהן, ענדה שרשרת שהכינה שמייצגת טיפה של מים. היא אומרת שזה "טיפת תקווה" וזה מה שיש לנו היום. "טיפות קטנות של תקווה." כהן התרגשה כאשר החל לרדת גשם קל בטקס לכיתה א'. הילדים היו מודאגים מהגשם, אך כהן אמרה להם בהתרגשות להם שאלו טיפות של תקווה. אחרים בטקס הסכימו שהיתה סמליות עמוקה בטיפות הגשם. ראש מועצת שער הנגב יוסי קרן ציין שזה או שהשמיים בוכים איתנו או שזה סמל להתחדשות, והוא מעדיף את ההסבר השני.
