זו התקופה בשנה שבה האוניברסיאות והמכללות מתמלאות בכובעים מתעופפים, הורים מתרגשים והבזקי מצלמה. באולמות גדולים וברחבות, בוגרים ובוגרות מכל רחבי הארץ עולים אחד־אחד לבמה, נרגשים לקבל את התעודה שמעידה על שנים של מאמץ, מבחנים ולילות ללא שינה. בין פרחים, נאומים וניצוצות בעיניים – אפשר כבר לסכם את השנה: יותר תארים, יותר מצטיינים, ויותר הצלחות.
על פי נתוני הלמ"ס בשנת תשפ"ד (2023/24) הוענקו תארים אקדמיים ל-90.9 אלף בוגרים במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי ישראל – עלייה של 3.7% לעומת השנה הקודמת. העלייה במספר מקבלי התארים נרשמה בכל סוגי המוסדות, למעט במכללות האקדמיות לחינוך.
עלייה במקצועות המדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה
העלייה ניכרת בעיקר במסלולי תואר ראשון ושלישי, בעוד שבתחום התארים השניים והתעודות האקדמיות נרשמה ירידה. תחומי ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בלטו במיוחד עם עלייה של 14.7% במספר מקבלי התארים, לעומת 3.7% בלבד בכלל תחומי הלימוד.
נשים מובילות והחרדים מצמצמים פערים
על כל גבר שקיבל תואר בתשפ"ד, כמעט שתי נשים סיימו לימודים אקדמיים – אם כי העלייה במספר מקבלות התארים הייתה מתונה יותר מהעלייה בקרב הגברים.
1 מכל 6 מקבלי תארים היה ערבי – מגזר שבו חלה עלייה מתונה יחסית.
1 מכל 20 היה חרדי – קבוצה שזכתה לעלייה גבוהה במיוחד במספר הבוגרים, אם כי חלקם היחסי עדיין נמוך, בעיקר בקרב הגברים החרדים.1 מכל 100 היה יוצא אתיופיה – אך בניגוד למגמות האחרות, בקבוצה זו חלה ירידה קלה במספר מקבלי התארים ובחלקם היחסי.
אין ספק שהדרך לצמצום פערים עוד ארוכה אך ניכרת מגמה חיובית בהחלט במסדרונות האקדמיה.
פשוט ביותר. לערבים יש אפלייה מתקנת, לחרדים ואתיופים יש אפלייה.
שנה של מלחמה ויש עליה במסיימים, הוכחה לכך שאנחנו בישראל מסוגלים לעשות הכל ביחד
זה היה שנה של מלחמה ויש עליה במסיימים. זה הוכחה לכך שאנחנו בישראל מסוגלים לעשות את הכל