שבוע וחצי אחרי שחזרו מאות אלפי תלמידים לספסל הלימודים, מתפרסם היום (ג') דו"ח Education at a Glance 2025 של ארגון ה־OECD – מספק מבט בינלאומי מקיף על מערכת החינוך הישראלית בהשוואה ל־38 מדינות נוספות. הדו"ח מציב את ישראל בצמרת המדינות בהשקעה כספית ובמספר ימי הלימוד, אך גם חושף אתגרים מוכרים ובראשם צפיפות הכיתות ושחיקת המורים.
נתוני הדו"ח מבוססים על השנים 2023-2024, ומשרטטים תמונה מורכבת של מערכת החינוך: כזו שמצד אחד משקיעה רבות ומובילה בכמה מדדים בולטים, אך מצד שני מתמודדת עם לחצים ייחודיים הנובעים מהאופי הדמוגרפי של ישראל ומבנה מערכת החינוך.
שיא במספר ימי הלימודים
מובילים בהשקעה בחינוך: ישראל מדורגת ראשונה בהוצאה על מערכת החינוך ביחס לגודל הכלכלה, וגם מחזיקה בשיא במספר ימי הלימודים – 214 ימים בשנה, לעומת ממוצע של 186 בלבד במדינות אחרות. הנתון נובע ככל הנראה מהעובדה שמרבית בתי הספר בארץ פועלים שישה ימים בשבוע.
מאז 2015 ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל עלתה בכ־44%, מה שמציב אותה במקום השני אחרי קוריאה, בעוד שבשאר המדינות העלייה עמדה על 16% בלבד. לצד זאת, ישראל סובלת מצפיפות גבוהה בכיתות: היא שנייה אחרי צ'ילה במספר התלמידים בכיתה בחינוך היסודי.
בגיל הרך, ישראל נמצאת במקום השלישי בשיעור הילדים עד גיל שנתיים שמשתתפים במסגרות לימודיות.
תנאי המורים
הדו"ח מצביע גם על שינויים בקרב המורים. בשנים האחרונות עלה מאוד שיעור המורים בעלי תואר שני ודוקטורט, וירד שיעור המורים בלי השכלה אקדמית. שיעור המורים הצעירים בישראל גבוה יחסית, והמורים המבוגרים מהווים חלק קטן יותר מאשר במדינות אחרות. בנוסף, מספר המורים הלא מוסמכים בישראל נמוך מהממוצע ב־OECD.
כשמורים עוזבים את המערכת, רובם הגדול עושים זאת בגלל פרישה לפנסיה. מי שבוחר להתפטר עושה זאת בדרך כלל בחמש השנים הראשונות לעבודתו – בין שני שלישים לארבעה חמישיות מהמורים המתפטרים.
בנוגע לשכר, מורי ישראל בחינוך הקדם־יסודי מרוויחים בממוצע יותר מעמיתיהם בעולם, בכ־5%. עוד נתון מעניין הוא פערי השכר בין נשים וגברים: בישראל נשים מרוויחות יותר מגברים בגני הילדים ובחטיבות הביניים, אך בחינוך היסודי השכר שלהן נמוך יותר ב־2%.
חופשות
גם לוח החופשות שונה מהמקובל בעולם: תלמידי בתי הספר היסודיים בישראל נהנים מ־15 שבועות חופש בשנה – יותר מהממוצע של 13 שבועות ב־OECD. במדינות אחרות הטווח רחב מאוד – מחמישה שבועות בלבד בקולומביה ועד 17 שבועות בלטביה.
שר החינוך, יואב קיש התייחס לנתונים: "הדו"ח של ה-OECD מציג תמונה מורכבת אך מוכרת: ישראל בצמרת המדינות בהשקעה בחינוך ובמספר ימי הלימוד, אך עדיין מתמודדת עם צפיפות בכיתות ושחיקת מורים. לשם כך אנו מובילים בימים אלה ממש ועדה משותפת עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שבוחנת מחדש את מודל התקינה ואת הצעדים להקטנת הכיתות. המטרה ברורה – שההשקעה המשמעותית בחינוך לא 'תישחק' בדרכה הביורוקרטית לכיתה, אלא תגיע ישירות במלוא עוצמתה והיקפה לכל תלמיד, תלמידה ועובד הוראה".
יש התעלמות מהחינוך החרדי, האם הוא נכלל בסקר.
שם החופשות נמוכות בהרבה אצל הבנים, יש עלייה בהשכלת המורים ובצפיפות.