היקף הסכם ייצוא הגז של ישראל עם מצרים עד שנת 2040 עומד על 35 מיליארד דולר. בשל הפרות הסכם השלום מצד המדינה המוסלמית בתקופה האחרונה, מסרב שר האנרגיה אלי כהן לאשר את הייצוא עד אשר הסוגיה תיפתר. בעקבות ההחלטה החריגה, הודיע מזכיר האנרגיה האמריקני כריס רייט, על ביטול ביקורו בישראל שתוכנן להתקיים היום (ו').
לחצים מהממשל האמריקני
המהלך של שר האנרגיה, מגיע לאחר שבועות ארוכים של לחצים מצד הממשל האמריקני, ובפרט מצד חברת האנרגיה האמריקנית שברון, המחזיקה בחלק ניכר ממאגר לווייתן ונחשבת לאחת המרוויחות העיקריות מההסכם עם קהיר. בוושינגטון ראו בחתימה על ההסכם נדבך נוסף במדיניות האנרגיה של טראמפ, המבקשת להגדיל את ייצוא משאבי האנרגיה האמריקניים בעולם.
המשא ומתן טרם הושלם
כהן בחר שלא להיענות ללחצים האמריקניים, בטענה כי המשא ומתן טרם הושלם וכי יש צורך בהבטחת האינטרסים הלאומיים והכלכליים של ישראל לפני אשרור ההסכם. לפי גורמים בסביבתו, השר דרש לוודא שהמחירים לשוק המקומי יישארו אטרקטיביים, וכי ייקבעו מנגנונים שיבטיחו כי לישראל תישמר שליטה על רזרבות הגז האסטרטגיות שלה לטווח הארוך.
במקביל להחלטה לעכב את האישור, מתקיימים מגעים מדיניים שקטים מול קהיר במטרה להסדיר את הסוגיות המדיניות.
במשרד האנרגיה מתייחסים גם להיבטים מדיניים רחבים יותר, ובראשם טענות ישראליות בדבר הפרות של הסכם השלום מצד מצרים, כולל הצבת כוחות לא מורשים בסיני, הארכת מסלולי המראה בבסיסים צבאיים והברחות אמצעי לחימה וציוד צבאי, לרבות רחפנים, דרך גבול סיני.
בוושינגטון לא מרוצים
בממשל האמריקני רואים בהחלטתו של כהן צעד חריג, לנוכח המעורבות הישירה של חברת שברון והאינטרס האמריקני בהגדלת רווחי חברות האנרגיה. גורמים דיפלומטיים העריכו כי ביטול ביקורו של מזכיר האנרגיה האמריקני מהווה איתות ברור לאי-שביעות הרצון בוושינגטון, וכי הנושא צפוי לעמוד במוקד דיונים נוספים בין שתי המדינות.
בשלב זה, לא ברור אם המגעים המדיניים הנערכים מאחורי הקלעים יצליחו להביא לפריצת דרך שתאפשר את אשרור ההסכם, או שמדובר בתחילתו של משבר מדיני רחב יותר בין ירושלים לוושינגטון.
כל הכבוד, מצריים צריכה לדעת שגם לנו יש גבולות שאנחנו לא מוכנים לקבל הם התרגלו לרפיסות של אדון ראש הממשלה אז אדון אלי חזק ואמץ