שיקום העוטף הוא משימה לאומית ראשונה במעלה ושמתקדמת על היבטיה השונים.
הממשלה החליטה להקצות למנהלת תקומה 3 מיליארד שקלים עוד השנה, מתוך תוכנית כוללת של 19 מיליארד שקלים ב-5 שנים.
היבט אחד מעניין של שיקום, הוא בתחום האנרגיה. וכשרואים את התכניות השאפתניות בתחום, המילה שיקום כבר נראית פחות מתאימה ומחליפות אותה מילים כמו שדרוג או מהפכה.
דווקא הפגיעה הגדולה בחבל עוטף עזה, מובילה לבנייה וצמיחה גדולה – הזדמנות ליצירת תוכניות מרשימות וליצירת סמל ומופת על ידי חבל ארץ שלם אשר מבוסס על אנרגיה נקייה ותשתיות מתקדמות, באמצעות תמיכה ממשלתית והקפדה על שיתוף התושבים בהחלטות.
עוד באותו הנושא
- חבר הקונגרס האמריקני רנדי פיין מגיב להחלטה הצפויה של בריטניה להטיל סנקציות על ההתיישבות: "הממשלה הבריטית ששוקלת לאלץ חברות בריטיות להחרים חלקים מישראל, צריכה להיות להיות מודעת לכך שחוק בפלורידה – אותו העברתי כחבר בית הנבחרים יאסור על כל חברה בריטית שתיאלץ לציית לכך לעשות עסקים עם כל גורם ממשלתי, המדינתי או המקומי, בפלורידה"
- אורן דובורינסקי מציין כי לא יכהן כחבר כנסת, אלא מיועד לתפקיד ביצועי בלבד כשר הבינה המלאכותית (AI) בממשלה
- הטורקים מתוסכלים: מאז שארדואן מונה לנשיא לפני יותר מעשור – הלירה הטורקית איבדה כ-95% מערכה. בשנת 2014, כאשר נכנס לתפקידו, דולר אחד היה שווה כ-2.16 לירות טורקיות בלבד. כיום, דולר אחד כבר שווה קרוב ל-48 לירות — התרסקות מטורפת בערך המטבע מול הדולר בתקופת כהונתו
- מפלגת "המילואימניקים – הכלכלית" הציגה את מועמדיה לכנסת. בראש הרשימה יועז הנדל, ואחריו: ירון זליכה, עינת וילף, חביב ווליבוביץ, יואב אדומי, אופיר שי לנגמן, שלומי דמרי, ליאור גלבוע, תהילה פרץ ושלום ביטון
אי שם בחודש נובמבר 2023 משרד האנרגיה חשף תוכנית רחבה בתחום ייצור האנרגיה באזור העוטף. שר האנרגיה דאז, ישראל כ"ץ (הליכוד) אמר אז: "נהפוך את עוטף עזה ל'אי אנרגטי' שיהיה מודל עולמי של אנרגיה מתקדמת ומתחדשת. נקים בעוטף תשתיות אגירה, מרכזי מו"פ, תשתיות גז ועוד".
במשרד תכננו תוספת של 5 ג'יגה-ואט של פאנלים סולאריים – המצריכים קרוב ל-50 אלף דונם. חוסן אנרגטי יושג בזכות הטמנת קווי חשמל באדמה, התקנת מתקני אגירה מקומיים, וניהול רשת מקומי, המאפשר תפקוד גם במצבי ניתוק מרשת החשמל הארצית.
כיום יש בחבל תהליך לבניית פאנלים סולאריים על פני קרוב ל-20 אלף דונם – כמחציתם נבנים בפועל, והשאר נמצאים בהליכי אישור והקמה. נוסף לכך התוכנית הציגה גם שדרוג לתשתיות המים והביוב בחבל.
במשרד האנרגיה הודיעו כי יציעו ליישובי העוטף שירותי ייעוץ, שיעזרו להם לקבל תמונה ברורה של שיטת הפעולה שמתאימה לכל יישוב וישוב – אפשרות להטמנת קווי חשמל, מערכות אגירה, או תוספת פאנלים סולאריים על שטחים בנויים.
התהליך יהיה מדורג, דרך פיילוטים, כאשר השאלה הגדולה כיום היא איך להקצות את הכסף בין היישובים.
מי שמראה לנו דוגמא מרגשת להתקדמות הוא גלעד יעבץ, אביו של סרן יפתח יעבץ ז"ל שנפל בקרבות בנחל עוז, הוא מנכ"ל חברת אנלייט לאנרגיה מתחדשת. דלעד החליט לקחת את קיבוץ נחל עוז ולאמץ אותו, עם שורה של פרוייקטים חדשניים בתחום האנרגיה.
בראיון למוסף כלכליסט אמר: "אני שמח שנוצרו יחסים קרובים ויוצאי דופן עם קהילת הקיבוץ ומוביליה ועם חברת בז"ן בהובלתו של האלוף במיל' משה קפלינסקי, שהיא שותפה מלאה שלנו בתהליך והעמידה את עצמה לרשות הקיבוץ מהרגע הראשון. אני ואנשי נחל עוז נירפא יחד, עם הכוחות זה של זה".
יעבץ אמר עוד כי תשתיות ירוקות של חשמל סולארי ורשת מבוזרת, הנן פגיעות פחות להתקפות רקטיות לעומת רשת החשמל הקיימת שמבוססת על תחנות גדולות המוזנות מאסדות גז, שמהוות בעצמן מטרה להתקפות.
המשרד להגנת הסביבה כבר החל לעבוד בשטח. אמיר זלצברג, מנהל מחוז דרום במשרד, סיפר ל'דבר' על עבודת השיקום הקדחתנית שכבר התחילה תוך כדי המלחמה:
"חמישית מתושבי העוטף עוסקים בחקלאות, ולפעילות הזו יש השפעה סביבתית. העוטף הוא אסם הירקות של ישראל, ובו גדלות 70% מהעגבניות בארץ, אבל הוא גם יוצר פסולת חקלאית שנערמת בערימות אינסופיות לאורך 76 שנות קיומה של המדינה. היא לעתים נשרפת וגורמת מפגעי ריחות, שריפות, או התרבות של מזיקים. גם תשטיפים שיוצאים מרפתות פוגעים בסביבה".

