יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל, המהוות קו הגנה פיננסי למדינה בשעת חירום, זינקו בסוף חודש מאי 2025 לשיא של כל הזמנים: 223.6 מיליארד דולר.
מדובר בעלייה של כ-1.59 מיליארד דולר לעומת החודש הקודם והנתונים מצביעים על חוסן כלכלי ואסטרטגיה סדורה של ניהול משברי נזילות – תוך שימוש בכלים שמרניים ליציבות המערכתית.
שיעור מרשים ביחס לתוצר
רמת היתרות הנוכחית משקפת 40.8% מהתוצר המקומי הגולמי – שיעור גבוה בקנה מידה בינלאומי. בעבר, בעיקר בעשור הקודם, היתרות הגיעו גם ל-50% מהתוצר, על רקע מדיניות רכישות אגרסיבית של דולרים מצד בנק ישראל, שנועדה לבלום את התחזקות השקל ולתמוך ביצוא.
יש לציין כי העלייה החודשית נובעת בעיקר משערוך של היתרות – כלומר, מהתייקרות שווי ההשקעות הדולריות – בסך של כ-2.4 מיליארד דולר, וכנגד זאת קוזזו כ-855 מיליון דולר בפעולות ממשלתיות במט"ח.
תפקיד קריטי לכלכלה בשעת חירום
היתרות המדוברות אינן מיועדות לשימוש שוטף, אלא לפעולה בעת מצוקה פיננסית. הדוגמה הבולטת ביותר הייתה בתקופת הקורונה, אז השתמש בנק ישראל בכלי עסקאות החלף (Swap) כדי להזרים דולרים לשוק בעקבות צורך חירום של גופים מוסדיים בנזילות.
לצד זאת, לאורך השנים נצברו היתרות בתגובה לזרימות הון גדולות – כתוצאה מהכנסות מיצוא גז, אקזיטים בהייטק והשקעות זרות – מתוך מטרה למנוע התחזקות יתר של השקל ולשמור על יציבות מאקרו כלכלית.
מסר של יציבות
בזמן שמדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים בזירות רבות, הנתונים משדרים לעולם שלבנק המרכזי יש כלים חזקים להתמודדות עם זעזועים, ולמשק הישראלי יש כרית ביטחון איתנה שיכולה לתמוך בו בשעת חירום.
