לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי בישראל הגיעה לרמה חסרת תקדים בשנת 2023. למרות ירידה קלה של 1.4% במחירים קבועים, ההוצאה הכוללת עלתה ל-119.3 מיליארד ש"ח, המהווים 6.3% מהתוצר המקומי הגולמי, עלייה מ-6.1% בשנת 2022. נתון זה מחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בהשקעה במחקר ופיתוח.
המגזר העסקי ממשיך להיות המנוע העיקרי מאחורי ההשקעה במו"פ בישראל, עם 93% מכלל ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי בשנת 2023. זאת למרות ירידה קלה של 1.5% בהוצאה במחירים קבועים, בניגוד לעליות המשמעותיות של 14.6% ו-13.7% בשנים 2022 ו-2021 בהתאמה. ענף תכנות המחשבים וייעוץ בתחום המחשבים, יחד עם ענף המחקר המדעי והפיתוח, הובילו את ההשקעות במגזר העסקי.
מקורות המימון העיקריים למו"פ בישראל נותרו יציבים, כאשר בשנת 2022, 47.2% מהמימון הגיע מהמגזר העסקי ו-45.4% מחו"ל. נתון זה מדגיש את האטרקטיביות של ישראל עבור חברות רב-לאומיות ומשקיעים זרים בתחום המו"פ.
עוד באותו הנושא
- המיליארדר ביל אקמן חושף: 3 סיבות למה כדאי להשקיע בכלכלה הישראלית דווקא עכשיו
- זעם ברשתות החברתיות נגד חברת גט (Gett): "למה כשהנוסע מבטל נסיעה הוא משלם קנס אבל שהנהג מבטל נסיעה הנוסע לא מקבל על זה פיצוי?"
- ועדת הכלכלה אישרה סופית את חוק האוצר להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות בגוש דן, ירושלים וחיפה
- משרד הבריאות מעדכן: שני הישראלים שחזרו מקונגו ונחשד כי נדבקו באיבולה – אינם נדבקו במחלה
מספר המועסקים במו"פ במגזר העסקי המשיך לגדול, עם עלייה של 6.2% בשנת 2022 ל-145,026 עובדים. מתוכם, 79.9% הם בעלי תואר ראשון ושני, המדגיש את איכות כוח האדם המעורב במחקר ופיתוח בישראל.
הממשלה ממשיכה לתמוך במאמצי המו"פ, עם הוצאות של 10 מיליארד ש"ח בשנת 2023. מתוך זה, 52.3% הופנו לקידום הידע הכללי, בעיקר דרך מימון למוסדות להשכלה גבוהה, ו-34.1% הוקדשו לקידום טכנולוגיות תעשייתיות.
בהשוואה בינלאומית, ישראל ממשיכה להוביל את מדינות ה-OECD עם ההוצאה הגבוהה ביותר למו"פ כאחוז מהתמ"ג, שעמדה על 6.1% בשנת 2022. ההוצאה לנפש של 3,217.9 דולר (במונחי שווי כוח קנייה) בשנת 2022 הייתה מהגבוהות בקרב מדינות הארגון.
נתונים אלה מדגישים את המחויבות המתמשכת של ישראל לחדשנות ומחקר, ומחזקים את מעמדה כ"אומת הסטארט-אפ" המובילה בעולם בתחום המחקר והפיתוח.