הביטוח הלאומי פרסם היום (א') את דו"ח הביטחון התזונתי לשנת 2024, ממנו עולה כי 27.1 אחוז ממשקי הבית בישראל, כ-968 אלף משפחות ובהן 2.8 מיליון נפשות, חיו בחוסר ביטחון תזונתי. מדובר בשיפור בנתונים בהשוואה לשנת 2023 שעמדה על 30.8 אחוזים.
שיעור הילדים החיים במשקי בית הסובלים מחוסר ביטחון תזונתי ירד מ-36 אחוז ל-31.7 אחוז, וגם בקרב בני הגיל השלישי נרשמה ירידה מ-25.2 אחוז ל-22.8 אחוז. לפי מנהל המחקר בביטוח הלאומי, ההטבה נבעה חלקית מהמלחמה ומהמעבר של מאות אלפי מפונים לבתי מלון שבהם סופקו ארוחות חמות.
פערים עמוקים בין קבוצות האוכלוסייה
לצד השיפור הכולל, הדו"ח מצביע על פערים משמעותיים בין המגזרים: 58 אחוז ממשקי הבית בחברה הערבית -־25 אחוז בחברה החרדית חיו באי-ביטחון תזונתי.
בפריפריה, הנתונים בולטים במיוחד: 37 אחוז בירושלים ו-36.7 אחוז בצפון. בקרב החמישון התחתון כמעט מחצית מהמשפחות, 47.6 אחוז, סובלות מחוסר ביטחון תזונתי, לעומת פחות מ-10 אחוז בחמישון העליון. נתון נוסף: 26.5 אחוז ממשקי הבית דיווחו שאינם מסוגלים לממן מזון בריא.
השפעה כלכלית רחבה על המשק
הדו"ח קובע כי חוסר ביטחון תזונתי משפיע באופן ישיר על פריון העבודה, על היכולת להשתלב בשוק התעסוקה ועל הוצאות מערכת הבריאות, בין אם בשל תחלואה כרונית, תת-תזונה או השמנה. בנוסף, מדובר בהכבדה על תקציב הרווחה והעמקת התלות בקצבאות. לפי גורמי המקצוע בביטוח הלאומי, כל ירידה של נקודת אחוז אחת בביטחון התזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה.
בביטוח הלאומי קוראים לגבש תוכנית לאומית לצמצום אי-הביטחון התזונתי, שתכלול הגדלת תקציבי סיוע למזון, הרחבת תוכניות ההזנה בבתי הספר באזורים מוחלשים, עדכון קצבאות הקיום לפי יוקר המחיה וקביעת יעדים מדידים ארוכי טווח. ניצה קלינר קסיר, סמנכ"לית מחקר ותכנון, סיכמה זאת כך: "אי-ביטחון תזונתי אינו רק בעיה חברתית, אלא סוגיה כלכלית שמחייבת התערבות מערכתית. מדיניות יציבה תתרום לצמיחה בת קיימא ולרווחת האוכלוסייה".
