לפני חודשים ספורים מכרה קרן העושר הנורבגית מניות בשווי מיליארדים בחברות ישראליות וזרות – לא משיקולים עסקיים, אלא בשל חרם כלכלי על ישראל בשל המלחמה.
אחרי שהבורסה בתל אביב זינקה וההשקעות שהחרימה הניבו רווחים אדירים לאחרים, הודיעה הקרן כי היא בוחנת מחדש את מדיניותה האתית כלפי ישראל. ההחלטה התקבלה לאחר בחירות בנורבגיה והסכמות קואליציוניות חדשות שהובילו להקפאת הסנקציות על חברות נשק ישראליות.
"זו לא קרן פוליטית"
"יש כיבוש צבאי במקומות רבים בעולם, ועלינו לנהוג באותה מדיניות כלפיהם", אמרה ד"ר ססיל הלסטוויט, חברת מועצת האתיקה של הקרן בריאיון ל-TheMarker. "אחת המטרות שלנו היא לוודא שהקרן לא תהפוך לפוליטית", הסבירה. לדבריה, אין מדובר בכניעה ללחצים אלא בצורך לשמור על עקביות.
האמירה הזו חושפת את האבסורד: הקרן, שניסתה להעניש את ישראל בשם "ערכים מוסריים", נאלצת כעת להודות שהסטנדרטים שלה לא יושמו בשום מקום אחר ושהמוסר הזה עלה לה ביוקר.
כשהאידיאולוגיה פוגשת את המציאות
מאז שהכריזה על החרם, הפסידה הקרן השקעות מניבות במיוחד, בהן מניות של חברות ישראליות שזינקו בעשרות ואף מאות אחוזים. כך, למשל, מניית מנועי בית שמש עלתה ביותר מ-600% מאז שפרצה המלחמה בעקבות טבח ה-7 באוקטובר, בעוד שהקרן עמדה מהצד. גם מניית קטרפילר, שממנה יצאה מסיבות "אתיות", הניבה תשואה של כ-250% בחמש השנים האחרונות, הפסד ענק לקרן המנהלת נכסים בהיקף של 1.9 טריליון דולר.
בפועל, ה"בחינה מחדש" משקפת שינוי מגמה: פחות הצהרתיות ויותר חישוב קר של אינטרסים. בעולם ההשקעות אולי מבינים סוף סוף שכסף לא מתנהל על בסיס דעות פוליטיות ואפילו האנטישמיות הכלכלית נעלמת כשמגיעים הרווחים.
במילים אחרות: "אכלנו אותה חזק אבל אין לנו ביצים להודות בטעות"