ממשלת ישראל התכנסה הלילה (בין שלישי לרביעי) בזום כדי לאשר את תיקון חוק התקציב לשנת 2026 ותיקון החלטת ממשלה לצורך התמודדות עם ההשלכות הפיסקליות של מלחמת "שאגת הארי". המשמעות: הגדלת תקציב הביטחון, לצד העמקת הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה. בהתאם להחלטה, הגירעון צפוי לעלות מ-3.9% ל-4.9%.
140 מיליארד שקלים
ראש הממשלה בנימין נתניהו, השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' ומזכיר הממשלה יוסי פוקס עלו יחידו לישיבת הממשלה המקוונת מהבור התת-קרקעי הממוגן בקריה. גם היועמ"שית גלי בהרב-מיארה וצוותה השתתפו בישיבה.
המהלך מגיע על רקע העלויות הביטחוניות הכבדות של במסגרת מבצע "שאגת הארי" מול איראן. תקציב הביטחון צפוי לגדול בכ-28 מיליארד שקלים – מ-112 מיליארד ל-140 מיליארד שקלים – כתוצאה מהתקציב החדש. בנוסף, תוקם "קופסה תקציבית" מיוחדת של כ-10 מיליארד שקלים. בסך הכול צפוי תקציב הביטחון להגיע לכ-150 מיליארד שקלים.
קיצוץ רוחבי של 3%
כדי לממן את ההגדלה, דרשו ראש הממשלה ושר האוצר לבצע קיצוץ רוחבי של 3% בכלל משרדי הממשלה. ההחלטה עוררה התנגדות מצד כמה מהשרים, שטענו כי הקיצוץ יקשה עליהם לעמוד ביעדי המשרדים לשנת 2026. במהלך הדיון אף נרשמה הפסקה בניסיון להרגיע את המחלוקת.
במהלך הישיבה אישרה הממשלה גם הקצאת תקציבים להסכמים הקואליציוניים וכן תוספת כוח אדם למשרד לביטחון לאומי. השרים זאב אלקין וחיים כץ הצביעו נגד ההצעה.
הגרסה הרזה של חוק ההסדרים
לצד התקציב, הממשלה מקדמת גם את חוק ההסדרים. עם זאת, הפעם מדובר בגרסה מצומצמת במיוחד. שורה של רפורמות הוצאו ממנו, בהן רפורמת החלב שתכננה לפתוח את השוק ליבוא ולצמצם רפתות קטנות, וכן מס רכוש חדש של 1.5% על קרקעות פנויות שעורר התנגדות פוליטית רחבה.
עם זאת, מספר רפורמות משמעותיות נותרו בחוק. בין היתר מדובר במהלך לריווח מדרגות המס לבעלי הכנסות של 16–25 אלף שקלים בחודש, מס מיוחד על רווחי הבנקים, צעדים למאבק בהון השחור – כולל הגבלה על החזקת מזומן בבית עד 200 אלף שקלים – וכן רפורמות להגברת התחרות בשוק הבנקאות.
לאחר אישור הממשלה, התקציב וחוק ההסדרים יועברו לדיונים בכנסת ובוועדת הכספים, לפני ההצבעות הסופיות בקריאה שנייה ושלישית במליאה עד סוף החודש.
עדכון התחזית הכלכלית
במסגרת עדכון תקציב המדינה לשנת 2026, פרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר תחזית מאקרו־כלכלית מעודכנת. לפי ההערכה החדשה, תחזית הצמיחה לשנת 2026 הופחתה מ־5.2% ל־4.7%. במקביל, תחזית הכנסות המדינה עודכנה דווקא כלפי מעלה – מ־575.3 מיליארד שקלים ל־586.3 מיליארד שקלים.
התחזית מבוססת על תרחיש של לחימה קצרת טווח מול איראן ובחזית הצפון, שאמורה להימשך מספר שבועות בלבד. באוצר מדגישים כי הארכת הלחימה או התרחבותה לזירות נוספות עשויות להביא לעדכון נוסף של התחזיות. עדכון הנתונים נשען בין היתר על ניתוח השפעותיהם של אירועים ביטחוניים קודמים על הכלכלה הישראלית, לצד בחינה עדכנית של הפעילות במשק והכנסות המדינה בחודשים האחרונים.
באשר לצמיחה, באוצר מציינים כי ההפחתה בתחזית נובעת בעיקר משיבושים בפעילות העסקית עקב גיוסי מילואים והשבתות במשק, ירידה זמנית בצריכה הפרטית וכן עלייה ברמת אי־הוודאות הגאו־פוליטית המשפיעה על השקעות וסחר חוץ. מנגד, תחזית הכנסות המדינה עודכנה כלפי מעלה בעקבות גביית מסים גבוהה מהצפוי בחודשים ינואר ופברואר 2026. לפי האוצר, נתונים אלה – יחד עם חוסנו של שוק ההון והתחזקות השקל – תומכים בהעלאת תחזית ההכנסות, למרות השפעות הלחימה.
