שנת תשפ"ה בשוק ההון הישראלי תיזכר כאחת השנים המרשימות בתולדות הבורסה. למרות מציאות ביטחונית מורכבת בכמה זירות, הלחימה מול החמאס והמתח האזורי מול איראן ושלוחותיה, מדדי המניות בתל אביב זינקו לשיאים שלא נראו כמותם.
מדד ת"א-35 טיפס בכ-43% ומדד ת"א-90 כמעט ב-50%, ובכך עקפו את ביצועי הבורסות הגדולות בניו יורק ובאירופה. התוצאה: ישראל מצאה את עצמה בצמרת טבלאות התשואות העולמיות.
השפעת מצב הביטחון: סיכון vs הזדמנות
העליות לא התרחשו בחלל ריק. כבר בסוף שנת 2024 ניתן היה לראות שינוי במגמה, כאשר פעולות צבאיות נרחבות מול זירות קרובות ורחוקות, שיפרו את הסנטימנט בשוק. בהמשך, גם חידוש הלחימה לא הצליח לבלום את הגאות. משקיעים רבים העריכו כי המערכה דווקא מחזקת את מעמדה האסטרטגי של ישראל ומקטינה את רמת הסיכון האזורי.
הנתונים המאקרו כלכליים סיפקו רוח גבית משמעותית. הגירעון הממשלתי הלך והצטמצם, דירוג האשראי נותר יציב, האינפלציה התמתנה והשקל התחזק בלמעלה מ-10% מול הדולר. בתוך סביבת השקעות עולמית תנודתית, תל אביב הפכה ליעד יציב ואטרקטיבי. מחזורי המסחר היומיים חצו את רף ה-3 מיליארד שקל, עלייה של 50% לעומת השנה הקודמת, והציבור חזר להשקיע בהיקפים גדולים, כ-16 מיליארד שקל נטו.
השוק פורח: תובנות מהנתונים
גם המשקיעים הזרים חזרו לשוק, בעיקר דרך מניות בנקים וחברות ביטחוניות, וסגרו את השנה עם קניות נטו של 7.6 מיליארד שקל. בשוק ההנפקות נרשמה פריחה: 15 חברות חדשות נכנסו לבורסה וגייסו מהציבור כ-15 מיליארד שקל, יותר מכפול לעומת השנה הקודמת. שוק האג"ח פרח גם הוא עם גיוסים של כ-150 מיליארד שקל, עלייה של 60%. קרנות הנאמנות הציגו שינוי מגמה, כשהציבור העדיף לחזור ולהשקיע בישראל על חשבון שווקים בחו"ל.
כך, בתוך שנה סוערת מבחינה ביטחונית, הצליח שוק ההון הישראלי להפתיע ולחזק את מעמדה של ישראל בזירה הפיננסית הבינלאומית. החוסן הכלכלי והאמון של המשקיעים יצרו שוק שהצליח לא רק להתאושש מהטלטלות, אלא להציב את תל אביב בשורה הראשונה של הבורסות בעולם. נראה שהמשקיעים מעריכים שגם שנת תשפ"ו תשמר את המומנטום, תשלב צמיחה כלכלית עם יציבות ביטחונית, ותמשיך להפתיע את העולם.
מנועי הצמיחה שמאחורי המסכים
- פיתוח תעשיית ההייטק והביטחון: חברות בתחום הביטחון והטכנולוגיה נהנו מהעלייה בביקוש הגלובלי למוצרים טכנולוגיים צבאיים ולפתרונות סייבר.
- השקעות פרטיות ומקומיות: הציבור המקומי נכנס להשקעות לאחר השנים של ספקולציה וביקורת פנימית, מה שסיפק בסיס איתן לעליות.
- מדיניות פיסקלית: הגירעון נשלט באופן יחסי, צעדים לצמצום הוצאות וחיזוק יציבות פיננסית נתפסו היטב.
- אטרקטיביות של השקל: חוסנו היחסי של המטבע לעומת יריבים והתחזקותו בזמן המתחים משך השקעות זרות מעוניינות אך זהירות.
