תליון שרשרת יוצא דופן, בן כ-1,300 שנה, התגלה לאחרונה בחפירה ארכיאולוגית רחבת היקף בפינה הדרום מערבית של הר הבית, מצפון לעיר דוד.
התליון שעשוי מעופרת יצוקה – מעוטר משני צדדיו בדימוי זהה של מנורת שבעת הקנים. על פי החוקרים, זהו ממצא נדיר ביותר, שכן בעולם מוכר כיום רק תליון עופרת אחד נוסף הנושא את סמל המנורה.
רגע הגילוי המרגש בשטח
את התליון מצא איאיו בלטה, עובד בעיר דוד, במהלך עבודת חפירה בתוך מבנה קדום. לדבריו, הבחין לפתע בחפץ אפור וחריג בין האבנים. רק לאחר שליפה זהירה מהאדמה התברר שמדובר בתליון מעוטר במנורה. מנהלת החפירה זיהתה מיד את חשיבותו החריגה של הממצא, וההתרגשות בשטח הייתה גדולה.
התליון נמצא בתוך שכבת מילוי עבה בעומק של כשמונה מטרים, ששימשה תשתית למבנים מונומנטליים מהתקופה האומיית. שכבה זו כיסתה שרידים קדומים יותר מהתקופה הביזנטית, ובהם מבנים מתוכננים שנבנו לצד רחוב מרוצף. ההקשר הארכיאולוגי מאפשר לתארך את התליון לשלהי התקופה הביזנטית, סביב המאה השביעית לספירה.
איך הגיע סמל יהודי לירושלים האסורה
התליון מעוצב כדסקית עגולה עם לולאת השחלה לשרשרת. על שני צדדיו הוטבעו מנורות בעלות שבעה קנים, מוקפות מסגרת בולטת. בדיקות מעבדה העלו כי החומר ממנו עשוי התליון הוא כמעט עופרת טהורה. הבחירה בעופרת, ולא במתכת יקרה יותר, מחזקת את ההשערה כי מדובר בקמע בעל משמעות רוחנית ולא בתכשיט נוי.
התקופה הביזנטית התאפיינה באיסור רשמי על כניסת יהודים לירושלים. עובדה זו מעמידה את הממצא באור מסקרן במיוחד. החוקרים מציעים כי ייתכן שמדובר בחפץ אישי של יהודי שהגיע לעיר בדרכים לא רשמיות, כסוחר, כשליח מנהלי או כעולה רגל שפעל בסתר. האפשרות שמדובר בנוכחות יהודית מתמשכת, גם בתקופות של הגבלות חמורות, מתחזקת לאור ממצאים דומים שהתגלו בשנים האחרונות.
המנורה – סמל של זיכרון לאומי
לדברי חוקרי רשות העתיקות, הופעת המנורה משני צידי התליון מדגישה את חשיבותו העמוקה של הסמל. בתקופה שלאחר חורבן הבית, הפכה המנורה לביטוי חזותי מרכזי של זיקה למקדש, לזיכרון הלאומי ולציפייה לגאולה. גם בגלות וגם בארץ ישראל, שימשה המנורה סמל של זהות והתמדה.
ד"ר יובל ברוך, ממנהלי החפירה, מציין כי התליון הוא מעין חותם אישי של אמונה. לדבריו, עצם ענידתו על הצוואר בתקופה של איסורים וצווים קיסריים היא עדות למחויבות דתית עמוקה ולחיבור מתמשך לירושלים.
שר המורשת עמיחי אליהו, ציין כי התליון מצטרף לשורה ארוכה של ממצאים המחזקים את סיפור הרציפות היהודית בירושלים. לדבריו, גם בזמנים שבהם נאסרה הכניסה לעיר, הקשר לא נותק. התליון יוצג לראשונה לציבור במהלך חג החנוכה, במסגרת אירועי שבוע המורשת שיתקיימו בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בירושלים, ויאפשר למבקרים להיחשף מקרוב לפריט קטן שמספר סיפור היסטורי גדול.
