בימים האחרונים השלימו חוקרי רשות העתיקות את חשיפתו של קטע יוצא דופן מחומת ירושלים מהתקופה החשמונאית, שמקורה בעידן שבו ירושלים התעצמה תחת שלטון החשמונאים לפני כ-2,200 שנה.
החומה, שנחשפה במהלך עבודות להקמת אגף ארכיאולוגיה חדש במתחם ה"קישלה", בית המעצר שהוקם בעיר העתיקה בירושלים בתקופה העות'מאנית בצמוד למגדל דוד, התגלתה כשהיא שמורה במידה יוצאת דופן.
אורכה של החומה מעל 40 מטרים ורוחבה כ-5 מטרים והיא בנויה מאבני גזית גדולות שמעידות על עבודת בנייה מדויקת ומרשימה. למרות שגובהה המקורי היה מעל עשרה מטרים, נותר כיום רק גדם משמעותי שמאפשר להבין את עוצמתו של הביצור. החוקרים זיהו את החומה, שמכונה במקורות "החומה הראשונה", שהקיפה בתקופת בית המקדש השני את הר ציון ואת מרחב ירושלים הקדומה.
למה נהרסה החומה? שתי אפשרויות היסטוריות
החוקרים מצביעים על סימני הרס מכוונים וברורים לאורך הביצור, ומעלים שתי השערות מרכזיות לגבי זהותם של מי שגרמו להרס:
ייתכן שהחשמונאים עצמם פירקו את החומה כחלק מהסכם עם אנטיוכוס ה-7 סידטס, שהטיל מצור על ירושלים בשנים 132 עד 134 לפסה"נ. לפי יוסף בן מתתיהו, ההסכם הושג באמצעות אוצרות שהוציא יוחנן הורקנוס מקבר דוד המלך, ואחד מתנאיו היה פירוק הביצורים.
לחלופין, ייתכן שהמלך הורדוס – שביקש לנתק את שלטונו ממורשת החשמונאים – הרס את מפעלי הביצור וההגנה שלהם כדי להצהיר על שלטונו החדש.
חוויה חדשה למבקרים: רצפת זכוכית מעל ההיסטוריה
מגדל דוד מוזיאון ירושלים, שמקים במתחם הקישלה אגף חדש לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות, מתכוון לשמר את קטע החומה ולהנגיש אותו לביקורים וסיורים. מנכ"לית המוזיאון אילת ליבר מספרת שהמבקרים יוכלו לעמוד על רצפה שקופה שמשקיפה על אבני החומה הקדומות, ולראות כיצד האמנות העכשווית משתלבת עם הממצא ההיסטורי.
האגף מוקם בתמיכת קרן שוליך מקנדה, שהשקיעה עד היום מעל 500 מיליון דולר במיזמים פילנתרופיים.
"עדות מרגשת לעוצמתה של ירושלים"
שר המורשת עמיחי אליהו בירך על התגלית וציין כי היא "עדות מוחשית ומרגשת לעוצמתה של ירושלים בתקופת החשמונאים". לדבריו, הארכיאולוגיה ממשיכה לחבר את הציבור לסיפורי החנוכה ולאירועים שהתרחשו ממש במקום שבו עומדת ירושלים המודרנית.
