פסיפס צבעוני מהתקופה הביזנטית, מהיפים שנחשפו אי פעם בישראל, נפתח לראשונה לעיני הציבור בטקס שהתקיים ביום ראשון במועצה האזורית מרחבים. מדובר בפסיפס "באר שמע", שנמצא לפני כ-35 שנה מדרום לקיבוץ אורים שבצפון-מערב הנגב, ועבר שימור מוקפד בידי רשות העתיקות.
יצירת מופת מהעבר
הפסיפס, מתוארך לתקופה הביזנטית (324–638 לספירה). הוא כולל 55 מדליונים מרהיבים המעוטרים בדמויות מיתולוגיות, בעלי חיים אקזוטיים, סצנות ציד ומראות מחיי היום-יום של אותה תקופה.
"הוא נעשה ביד אמן", מסביר הארכיאולוג שייקה לנדר שהיה מופקד על ניהול החפירות. "שולבו בו לא רק אבני פסיפס קטנות אלא גם זכוכיות וחרסים – להענקת מרקם וגיוון אמנותי יוצא דופן".
הפסיפס שימש רצפת מבנה שהיה חלק ממנזר ביזנטי גדול, אשר שגשג בזכות תעשיית יין מקומית. במקום נמצאו גם גת, קנקנים ומחסנים, עדות לכלכלה מבוססת שסיפקה שירותים לעוברי אורח בדרכי הסחר הקדומות, ביניהן דרך הבשמים שחיברה בין חלוצה לעזה.
שימור ארוך שנים – וחשיפה חגיגית
עם חשיפתו ב-1990, כוסה הפסיפס לשם שימורו, אך בעשורים שחלפו – מצבו הלך והידרדר. בשנה האחרונה, כחלק מפרויקט "עתיקות ליד הבית" של משרד המורשת ורשות העתיקות, החלו פעולות לשיקום מלא של היצירה. הפסיפס הועבר ממקומו המקורי למתחם מועצה אזורית מרחבים, שבו נבנה גן ארכיאולוגי פתוח לקהל הכולל שביל גישה, פינות ישיבה ושלטי הסבר מפורטים.
לדברי עמי שחר, ראש מנהל שימור ברשות העתיקות: "לאחר עבודה מאומצת של מומחי השימור שלנו, הציבור יכול סוף סוף ליהנות מהיופי והמורכבות של יצירת אמנות בת 1,600 שנה".
מורשת וחזון בעוטף
ראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג, אמר בטקס חנוכת האתר: "הפסיפס היפהפה הזה הוא עדות חיה להתיישבות יהודית בנגב לפני כ-1,500 שנה. הוא יהפוך למוקד לימוד, תיירות והשראה – סמל לחיבור בין עבר, הווה ועתיד".
גם אלי אסקוזידו, מנכ"ל רשות העתיקות, הדגיש את החשיבות הלאומית של היוזמה: "במיוחד בתקופה מאתגרת זו, יש חשיבות גדולה לחשיפת נקודות חן היסטוריות שיחברו את הציבור למורשת ולשורשים – וגם יסייעו בהתחדשות האזור".
