שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ שיתף לפני כניסת השבת (ו') פוסט אישי ברשתות החברתיות בעקבות פציעתו של בנו בניה במהלך הלחימה. בפוסט כתב כי בדרך כלל הוא נמנע מלשתף בעניינים פרטיים ומשפחתיים, אך הפציעה האחרונה חיברה לדבריו בין הממד האישי לבין הסיפור הלאומי.
"בדרך כלל אני נמנע מלשתף בעניינים פרטיים ומשפחתיים", כתב סמוטריץ׳. "משפחתי, שנותנת לי את הכח והיא חלק בלתי נפרד מהעשיה שלי, לא אוהבת את החשיפה ומעדיפה להישאר הרחק מאוד הזרקורים".
לדבריו, הפציעה של בנו שינתה את המצב. "אבל הפציעה של בניה חיברה את הפרטי והלאומי ובימים האחרונים אנחנו קצת יותר חשופים גם ברמה הפרטית", כתב. "אז אני מנצל את ההזדמנות לשתף אתכם במשהו אישי".
עוד באותו הנושא
- פרטים חדשים על פיגוע הדקירה שהתרחש היום בג'נין: המחבל שפגע בלוחם צה"ל הוא שוטר בן 28 הפועל במסגרת הרשות הפלסטינית, מתגורר בכפר טובאס שבצפון השומרון
- צה"ל מתגבר כוחות ביהודה ושומרון ומרחיב את הפעילות ההתקפית נגד מוקדי הטרור
- המחבל שהגיע ברכב דקר אדם בזמן אבטחת פעילות לוגיסטית במוצב. שני לוחמי צנחנים מגדוד 890 חיסלו את המחבל בירי
- פיגוע הדקירה התרחש במוצב צה"ל שהוקם לאחרונה בנקודה שבה מתוכנן לעלות היישוב גנים, שטרם הוקם בפועל
בדרך כלל אני נמנע מלשתף בעניינים פרטיים ומשפחתיים. משפחתי, שנותנת לי את הכח והיא חלק בלתי נפרד מהעשיה שלי, לא אוהבת את החשיפה ומעדיפה להישאר הרחק מאוד הזרקורים.
אבל הפציעה של בניה חיברה את הפרטי והלאומי ובימים האחרונים אנחנו קצת יותר חשופים גם ברמה הפרטית. אז אני מנצל את… pic.twitter.com/HokKRCQBil
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) March 13, 2026
"אשתי מביעה רגשות בכתיבה"
בהמשך הפוסט סיפר שר האוצר על רעייתו רויטל, שלדבריו מבטאת כבר שנים רבות את תחושותיה בכתיבה. "אשתי הצדיקה והגיבורה רויטל מביעה כבר הרבה שנים תחושות ורגשות בכתיבה בכישרון מיוחד", כתב. "השבוע היא העלתה על הכתב את רגשותיה על הפציעה של בניה, ומאחר ואותי זה ריגש מאוד ביקשתי את רשותה לשתף גם אתכם לקראת שבת".
לאחר הדברים פרסם סמוטריץ׳ את הטקסט המלא שכתבה רעייתו.

"זו לא לידה פרטית"
בטקסט שכתבה רויטל סמוטריץ׳ היא מתארת את חוויית האם ללוחם ואת הקשר בין הסיפור המשפחתי לבין גורל האומה.
"מה ילד יום
מה יוולד בחיי האומה
ללדת בן מחדש
יכולה רק אם עבריה".
בהמשך כתבה על תחושת השליחות והכאב של משפחות הלוחמים:
"זו שבניה ששים אלי קרב
והיא תכבס מדיהם ותאהב
בגבורה היא אוחזת
בחבלי הלידה".
לקראת סיום הדברים היא מתארת את המציאות בין בתי החולים למלונות בתקופת המלחמה, ואת התפילות לשובם של הלוחמים בשלום.
"בין חדר במלון
לחדר בבית החולים
הנסתרות לה' אלוקינו
והנגלות לנו ולבנים".
הטקסט נחתם במסר שמחבר בין הסיפור האישי לבין המאבק הלאומי:
"מה ילד יום
מה תלד עבריה
זו לא לידה פרטית
את הלוחמים יולדת האומה".
סמוטריץ׳ עצמו חתם את הפוסט במילים קצרות לרעייתו: "תודה אשתי היקרה".