בסוף חודש שבט בשנה שעברה, אחרי שבעה שבועות של מאבק ממושך בזיהום נדיר וחמור שנדבק בו בלחימה בעזה – נפטר סמ"ר חנן דרורי ז"ל. סיפורו של חנן ריגש מדינה שלמה, כשמשפחתו ניסתה נואשות להביא לארץ תרופה ניסיונית שפיתחה חברת 'פייזר' במעבדה באירלנד. התרופה הגיעה, אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי.
"שיתפתי את אהוד בתחושה שלי"
לקראת השלושים לנפילתו, אחיו הצעיר דביר פנה לאהוד בנאי – הזמר שחנן אהב במיוחד. השניים נהגו ללכת יחד להופעות של בנאי, ושיריו היו חלק בלתי נפרד מפסקול חייו של חנן. "שיתפתי את אהוד בתחושה שלי", מספר דביר. "שיחד עם לכתו של חנן, נפסקה מנגינת חיי. המוזיקה שהייתה לי מקום מפלט כבתה".
בתגובה, אמר לו בנאי משפט שנגע בליבו: "הנגינה והכתיבה הן אפשרות לקשר גם אחרי לכתם של האהובים שלנו". המשפט הזה הוביל את דביר לכתוב שיר בשם 'גן הבדידות'. בשיר מתואר מפגש דמיוני בין אחים – מקום פנימי שבו מי שאיננו עודנו נוכח.
עוד באותו הנושא
- סמל ד׳, חייל בודד מקיבוץ מעלה החמישה, בחר להתגייס לצה״ל לאחר שנתיים בישיבה גבוהה
- כוחותינו חיסלו ברצועה את רמדאן מחמד אשחאדה דיאב, ששימש כראש ארגון הטרור "ועדת ההתנגדות העממית"
- מרגש: טוראי ב', חייל בודד שעלה לארץ והתקבל לסיירת גולני – נשבע אמונים לצה"ל
- אחרי כשנתיים וחצי של שיקום: יוחאי בדלוב, שנפצע אנושות בקרב בשג׳אעייה ונותר משותק מהצוואר ומטה, חזר לישיבת ההסדר בירוחם והתקבל בריקודים מרגשים על ידי חבריו ורבותיו
צפו והאזינו לשיר החדש:
השיר הוקלט באולפן יחד עם אהוד בנאי, באדיבות המנהל האמנותי אוסי שילוח. "השיר מבטא געגוע וכאב, לצד מפגש וחיבוק", משתף דביר. "אני מאמין שיש עוד רבים שיכולים להתחבר לתחושה הזאת. במיוחד בימים כאלה, שבהם הגעגוע נוגע בכל כך הרבה בתים".


