פסטיבל 'צמאה' במתחם בנייני האומה בירושלים, לרגל שבוע החסידות וחג הגאולה י"ט כסלו, מתפרש על פני שמונה ימים, והופך כל פינה במתחם למוקד של הופעות, שיעורים, יריד ספרי חסידות ופעילויות לגברים, נשים וילדים. עשרות אלפים מגיעים מידי יום והתחושה היא שכל מי שבא לכאן, מגיע כדי להצטרף למסע ולהתחדש.
החזון בבסיס פסטיבל 'צמאה'
מאחורי המפעל המוזיקלי עומדת הרבנית ברכה שילת, אשת חינוך ומיוזמי 'צמאה' יחד עם בעלה, הרב משה שילת. "לפני 16 שנה חשבנו על הרעיון להנגיש ניגוני חב״ד, ניגונים חסידיים, ניגונים יהודיים אותנטיים שנכתבו והולחנו לפני 200-300 שנה, לציבור הישראלי", היא אומרת. "לקחנו את כל המתחם של בנייני האומה, והפכנו אותו להפנינג יהודי-חסידי".
שילת מתייחסת גם לשנים האחרונות: "כולנו יודעים שהשנים שעברנו היו לא פשוטות. שנתיים של מלחמה, איבדנו כל כך הרבה גיבורים, כל כך הרבה אנשים יקרים. גם בשנים של המלחמה התלבטנו אם לעשות את 'צמאה', ותמיד לא ויתרנו, כי הבנו שהעם צמא. העם צריך את החיזוק הזה לנשמה". לדבריה, "גם עכשיו, אחרי המלחמה, חשוב שנתחזק באחדות. 'צמאה' זה המקום שבו מתאחדים כל הגוונים של עם ישראל. מגיעים לפה מהחרדים ביותר ועד אנשים שבכלל אינם דתיים".
צפו בכתבת הווידאו המלאה:
"לצד הדברים הקשים – היו הרבה אור וניסים"
בחלק המרכזי של המתחם פועל יריד ספרים ענק ובהמשך תערוכה אינטראקטיבית של החטופים, פדויי השבי ששבו לביתם. ""מתברר שכל המעשים הטובים והתפילות שעשינו עזרו", אומרת שילת, "התפילות לא שבות ריקם. כל הדבר הזה גרם להתעוררות אדירה בעם ישראל, לחיבור לשורשים שלנו. לצד הדברים הקשים היו גם הרבה אור וניסים".
"אש באולם מהרגע שהאור נכבה"
מאחורי הקלעים, ענקי המוזיקה מנסים להסביר מה מושך את הקהל. אברהם פריד מגדולי הזמרים אומר בפשטות: "אין לי דרך להסביר מה זה הקסם של 'צמאה', מה הסוד?". על החוויה באולם הוא מוסיף: "מיד כשהאור נכבה באולם כבר יש כזו אש, מאיפה זה בא? הלוואי שהיה בהופעות שלנו כזה קהל".
הזמר בניה ברבי חוזר אל המקום שבו היה פעם משתתף בתוך הקהל: "אני הייתי פה לפני 15 שנה, כשהייתי תלמיד מוזיקה, והגעתי להיות בקהל. אני זוכר את הזיעה שיצאתי איתה". היום הוא כבר על הבמה ומתאר: "אנשים ממש מחכים לאירוע הזה פעם בשנה, להיטען מחדש. כל השוני, כל החיבור הזה, כל האחדות הזו – זה משהו שכולנו משוועים אליו. חיכינו יותר מדי זמן באמת לבוא ולחגוג ולשמוח. אתה רואה את הרצון של האנשים להיות ביחד, לשמוח ולפרוץ קדימה".
ניגונים – ברמה עולמית
נאור כרמי, המעבד והמפיק המוזיקלי של 'צמאה', ממקם את הניגונים על מפת המוזיקה העולמית: "המוזיקה עצמה זה לא פחות מבאך, פינק-פלויד, קולדפליי וכל מה שאתם רוצים, זה לא פחות מזה. זה הקצה של המוזיקה העולמית". על הכוח של הצלילים הוא אומר: "מה שאתה יכול להעביר במילים זה מוגבל לעומת צלילים. אני יכול בניגונים להגיע למקומות אחרים בנפש, וזה מה שקורה פה". לדבריו, הקהל כולל גם אלמנות, שורדי שבי וחיילים שנפצעו במלחמה.
הזמר עקיבא תורג'מן מתאר תחושה של חיפוש וצמא אמיתיים: "אתה רואה את כולם מגיעים, והדבר שיש להם על הפנים זה כיסופים למשהו אמיתי. יאללה, חלאס, טעמנו מהכל, אכלנו את כל הבלאגן בחוץ, את כל הקיטוב ואת כל הרעש. עכשיו אנחנו רוצים את הדבר האמיתי. בשביל זה אנחנו באים לכאן, וזה מה שאנחנו מחפשים", הוא אומר.
"כיסופים לדבר האמיתי"
ברקע, הרב משה שילת, שעומד מאחורי 'חב"ד בקמפוס ישראל' ו'חב"ד לנוער', מסביר מה הוא רואה בצעירים: "הצעירים בישראל צמאים. הם רוצים את הזכויות שלהם. יש להם זכות לדעת. יש להם זכות להיות צמאים לקדוש ברוך הוא. אף אחד לא יחסום אותם מזה. הם מראים באמת את הדבר הזה של דור של נשמות צמאות. הם בונים את הדור הזה מחדש".
אל רשימת האמנים מצטרף גם הזמר בן צור, שמתאר את הפסטיבל דרך עיני בני הנוער: "זה באמת מדהים לראות כל כך הרבה בני נוער צמאים לכל מיני ניגונים קדושים, עתיקים, ולראות את כולם שרים ומתקרבים". הוא מדגיש שהקהל מגוון: "אני רואה לא רק משפחות דתיות וילדים שבאו מבתים חרדים, גם כאלה שממש לא כאלה מגיעים. וזה כיף לראות איך בסוף כולם צמאים ואיזה קדושה יש פה".
על עצמו הוא אומר: "היו לי לא מעט הופעות, אבל מה שקורה כאן ב'צמאה' זה משהו לא רגיל, מרגישים את הקדושה, את הרוחניות באוויר, את השמחה בעיניים". לסיום הוא פונה במסר לצעירים: "אל תוותרו על החלומות שלכם. תילחמו, תישאפו, תגיעו רחוק, לא לפחד לבקש. הכל אפשרי, השמיים הם הגבול".
