רוב הארגונים שפונים ליועץ אבטחת מידע עושים זאת אחרי אחד משני דברים: אירוע שכבר קרה, או דרישת רגולציה שמחייבת אותם. בשני המקרים, השיחה הראשונה עם הצוות מתחילה לרוב בדיוק אותו דבר: "אנחנו בסדר, אבל רצינו בדיקה כללית."
מה שמגלה מומחה אבטחת מידע בשבועות הראשונים הוא לא תמיד מה שמישהו חיפש, אלא מה שאף אחד לא ידע שצריך לחפש. בלי יוצא מן הכלל. הנה חמשת הממצאים שחוזרים על עצמם שוב ושוב, בין אם מדובר בסטארטאפ של עשרה אנשים, חברת ביטוח בינונית, או רשת קמעונאית עם עשרות סניפים.
- חשבונות של עובדים שעזבו עדיין פעילים
זה נשמע כמו פרט טכני קטן, אבל בפועל מדובר באחת מנקודות הכניסה הנפוצות ביותר לתוקפים. כשעובד עוזב חברה, חשבון המשתמש שלו לעיתים נסגר במערכת ה-HR אבל נשאר פתוח בשירות ה-CRM, בחשבון הדוא"ל, בפלטפורמת הענן, או בגישה מרחוק. אף אחד לא עשה זאת בכוונה. זה פשוט לא תואם.
יועצי אבטחת מידע מוצאים את החשבונות האלה בכל ארגון כמעט. לעיתים מדובר בעובדים שעזבו לפני שנתיים, לעיתים בספקים חיצוניים שסיימו פרויקט וסיסמתם עדיין עובדת. כל חשבון כזה הוא דלת שאמורה להיות סגורה אבל אף אחד לא החזיק את המפתח.
- מידע רגיש יושב במקומות שאף אחד לא תכנן
"הקובץ של הלקוחות" שהתחיל כגיליון אקסל זמני לפני שלוש שנים, עדיין קיים בתיקיית שיתוף כללית שכולם ניגשים אליה. רשימת שכר שנשלחה בצרוף לדוא"ל ונשארה בתיבה של שישה אנשים. גיבוי של מסד הנתונים שהועלה לענן פתוח "לצורך בדיקות".
יועץ סייבר שמיפה ארגון כמו שצריך מוצא מידע רגיש במקומות שאף אחד לא זכר שהוא שם. לא מתוך רשלנות, אלא מתוך ניהול שוטף שהצטבר לאורך שנים. הבעיה היא שתוקף שמצליח לחדור לכל נקודה ברשת יכול להגיע לאותם קבצים מבלי שאף מנגנון הגנה יעצור אותו.
- הגיבויים קיימים, אבל אף אחד לא בדק שהם עובדים
ארגונים רבים מבצעים גיבויים בצורה סדירה. הבעיה מתגלה כשמנסים לשחזר מהם. גיבוי שנכשל בשקט, גיבוי שמכיל רק חלק מהמידע, גיבוי שמוצפן עם מפתח שאבד בינתיים. כל אחד מהתרחישים האלה הוא מציאות שמומחי אבטחה מתמודדים איתה בשטח.
כשמגיעה מתקפת כופרה שמצפינה את כל המערכות, הרגע שבו מגלים שהגיבוי לא עובד הוא הרגע הגרוע ביותר האפשרי. יועץ אבטחת מידע שמלווה ארגון בודק את מחזור הגיבוי ומאמת אחת לתקופה שהשחזור עצמו מצליח, לא רק שהתהליך רץ.
- ספקים חיצוניים שיש להם יותר גישה ממה שהם צריכים
רואה חשבון חיצוני שביקש גישה לפני שנה לצורך ביקורת ספציפית, ועדיין יש לו כניסה לשרת. חברת תמיכה IT שעובדת עם הארגון ויש לה גישה מרחוק רחבה שלא עודכנה מאז שהפרויקט הראשון הסתיים. מערכת ERP של ספק שמחוברת ישירות לרשת הפנימית עם הגדרות ברירת המחדל.
יועצי אבטחת מידע מכנים את הנושא הזה "סיכוני שרשרת אספקה" ומדובר באחד התחומים שצומח הכי מהר בכל הנוגע למתקפות על ארגונים. כשהתוקף לא יכול לפרוץ ישירות לחברה הגדולה, הוא פורץ לספק הקטן שיש לו גישה ומשתמש בו כגשר.
- העובדים מודעים לסיכון, אבל לא יודעים מה לעשות איתו
בסקרי מודעות שמבצעים יועצי סייבר לעובדים, אחוז גבוה מהנשאלים יאמרו שהם מודעים לנושא הפישינג, ואחוז גדול מהם יכשלו בדוגמה בפועל. לא מפני שהם אנשים לא אחראים. מפני שהמייל הזדוני של 2026 לא נראה כמו הדוגמאות שהם ראו בהדרכה לפני שנתיים.
חלק מרכזי מהעבודה של מומחה אבטחת מידע הוא לא רק למפות פרצות טכניות, אלא לבנות תרבות ארגונית שבה לעובד ברור מה לעשות כשמשהו נראה חשוד. איזה מייל לא לפתוח, למי לדווח, ואיך לא להיות החוליה החלשה שהתוקף חיפש.
אז מה עושים עם זה?
הממצאים האלה לא נועדו להפחיד. הם נועדו להמחיש שאבטחת מידע היא לא מצב, היא תהליך. ארגון שהיה מאובטח לפני שנה יכול להיות חשוף היום בגלל עובד שעזב, ספק שחובר, או שדרוג מערכת שלא תואם.
יועץ אבטחת מידע שנכנס לארגון לא מגיע כדי לשפוט אלא כדי לשפר. הצעד הראשון הוא בדרך כלל הפשוט ביותר: לדעת מה קיים, איפה הוא נמצא, ומי יכול לגשת אליו.
חברת פורס מאז'ור מספקת שירותי ייעוץ אבטחת מידע וסייבר לארגונים בישראל, כולל מיפוי חשיפות, בניית מדיניות אבטחה, וליווי שוטף שמתאים לגודל ולסוג הארגון.
