עם פתיחת מבצע "עם כלביא" ב-13 ביוני, הפצצות כבדות כוונו לבתיהם של כמה מהמדענים המובילים באיראן, והרגו תשעה בני אדם שעבדו במשך עשרות שנים על תוכנית הגרעין של טהרן. לדברי מקורות המעורים במתקפות שצוטטו ב"וול סטריט ג'רנל", החיסולים בוצעו כמעט בו-זמנית כדי למנוע מהיעדים להסתתר.
אחד עשר ימים לאחר מכן, שעות לפני כניסת הפסקת האש, חוסל מדען נוסף, סייד סדיגי סאבר, במתקפה בצפון איראן – כך על פי כלי תקשורת ממלכתיים בישראל ובאיראן.
מבצע נרניה
ההתקפה נחשבה כה מרשימה, עד שגם בקרב מתכנניה היא זכתה לשם הקוד "מבצע נרניה", על שם סדרת ספרי סי. אס. לואיס.
החיסולים סימלו את שיאם של 15 שנות מאמץ למחוק את אחד הנכסים הרגישים ביותר של איראן – צוות המדענים הבכיר שעבד על תוכנית הגרעין הסודית, שפעלה לפחות עד שנת 2003.
מכה קשה על איראן
בעוד ישראל וארה"ב מנסות להעריך את היקף הנזק שנגרם לאתרי הגרעין המרכזיים של איראן, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי החיסולים "דחקו את תוכנית הגרעין האיראנית בשנים".
בכירים לשעבר ומומחים מדגישים כי המתקפות הנחיתו מכה קשה על היכולת של איראן להאיץ את המרוץ לפצצה. עד כניסת הפסקת האש ביום רביעי, נהרגו לפחות 11 מדענים – רובם בעלי ניסיון מעשי בבניית רכיבי ראש נפץ, כמו מערכות פיצוץ, חומרי נפץ ומקורות נויטרונים המפעילים את תגובת השרשרת.
השפעה משמעותית
"זה דבר אחד לאבד את המומחיות הזו בהדרגה לאורך זמן, במיוחד אם אינך מנסה באמת לבנות פצצה. יש לך זמן להחליף אותם," אמר אריק ברואר, מנהל תחום מניעת הפצת נשק במועצה לביטחון לאומי של ארה"ב. "אבל אם אתה באמצע ניסיון לבנות פצצה, או אם אתה רואה בזה אופציה אפשרית בטווח הקצר – אז תהיה לזה השפעה הרבה יותר משמעותית."
איראן מצדה טוענת שמעולם לא חיפשה נשק גרעיני, וכי תוכניתה נועדה למטרות שלום בלבד. הסוכנות לאנרגיה אטומית של האו"ם קבעה כי לאיראן הייתה תוכנית גרעין צבאית – פרויקט AMAD – שפעלה עד 2003. לפי גורמים ישראלים ומערביים, העבודה נמשכה מאז באופן מקוטע, בעיקר במחקרים ומידול ממוחשב, שתוכננו כך שניתן יהיה להצדיקם כפעילות צבאית רגילה.
חיסול נוסף ורחפן בטהרן
שבוע לאחר מתקפות ה-13 ביוני, ישראל השתמשה ברחפן לחסל מדען נוסף ששהה בבית בטוח לכאורה בטהרן. שמו לא פורסם. בנוסף, הודיעה ישראל כי הפציצה את מטה ארגון SPND בטהרן – היורש של פרויקט AMAD.
הלוויות ואבל לאומי
ביום שבת נערכו הלוויות המוניות למדענים ולבכירים איראניים נוספים שנהרגו במהלך הסכסוך. לפי התקשורת האיראנית, חלק מהארונות נשאו בני משפחותיהם. סוכנות הידיעות פארס דיווחה כי לפחות 22 בני משפחה של מדענים נהרגו. ישראל לא התייחסה לשאלה האם תקפה גם את קרובי המשפחה.
ישראל הצהירה כי פעולותיה מנעו מאיראן לחצות את הסף לקראת נשק גרעיני.
המטרות המרכזיות
פרידון עבאסי-דוואני, לשעבר ראש הסוכנות האטומית של איראן, היה יעד מרכזי במבצע. לדברי דייוויד אולברייט, נשיא המכון למדע ולביטחון בינלאומי, עבאסי-דוואני היה גם ממייסדי פרויקט הנשק הגרעיני של איראן, ושימש כמנהל ויועץ בכיר בתוכנית AMAD. הוא התמחה בפיתוח יוזמי נויטרונים – רכיבים שמחדירים נויטרונים לליבת הנשק ומפעילים תגובת שרשרת.
עבאסי-דוואני שרד ניסיון התנקשות ב-2010, באותו יום שבו חוסל מדען גרעין נוסף. לאחרונה אמר בראיון טלוויזיוני: "אם יגידו לי לבנות פצצה – אבנה אותה."
מוחמד מהדי טראנצ'י, מדען נוסף שחוסל, עמד בראש יחידה שפעלה תחת מוחסן פחריזאדה ועסקה בפיתוח חומרי נפץ – מרכיב קריטי להנעת נשק גרעיני. לפי משרד האוצר האמריקאי, טראנצ'י שימש גם כפרופסור במחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת שאהיד בהשתי בטהרן – מוסד שבו פעלו מדעני גרעין רבים, בהם גם עבאסי-דוואני.
סייד סדיגי סאבר, ראש קבוצת "שאהיד כרימי", היה בין היעדים האחרונים שחוסלו. הקבוצה ניהלה פרויקטים הקשורים לחומרי נפץ עבור תוכנית SPND. דובר צה"ל סירב להתייחס לזהות ההרוג, אך משרד האוצר האמריקאי ציין כי סאבר "קשור לפרויקטים הכוללים מחקר ובדיקות הרלוונטיים לפיתוח מטענים גרעיניים".
שלושת המדענים – עבאסי-דוואני, טראנצ'י וסאבר – נכללו ברשימת הסנקציות האמריקאית, לצד מדענים נוספים ואוניברסיטת שאהיד בהשתי.
