היועמש"ית ענתה על משפט נתניהו – עורך הדין טען הסיבה שניתנה כוללת טעות משפטית

על רקע קריאותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבטל את משפט נתניהו, הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, לבג"ץ כי היא לא תעכב את ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה. ההודעה נמסרה בתגובה לעתירה של לוחמי מילואים, שהוגשה באמצעות עו"ד שלמה לרנר, ובה נטען שהמשפט בעיצומה של מלחמה עלול לפגוע בביטחון המדינה, זאת על פי דיווח של העיתונאי אברהם בלוך.

הפסקת ההליך לצמיתות

בתשובתה כתבה בהרב מיארה כי "יש ליועצת המשפטית לממשלה סמכות לעכב את ההליכים, כלומר: להפסיק את ההליכים המשפטיים שמתנהלים בבית המשפט, מתוך כוונה להפסיקם לצמיתות. זאת על בסיס טעמים יוצאי דופן הנוגעים למהות המעשה או לזהות העושה" – בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיות היועמ"ש לעיכוב הליכים פליליים.

הגשת העתירה על ידי צד שלישי

היא הוסיפה שעיכוב הליכים נועד בדרך כלל להיטיב עם נאשמים, שיכולים להחליט בעצמם אם לבקש זאת, וכך לוותר על ההליך המשפטי שיברר את אשמתם. לפי ההנחיות, "בקשה לעיכוב הליכים תוגש על ידי הנאשם, או על ידי עורך הדין שלו או, במקרים מיוחדים וחריגים, על ידי אדם אחר מטעמו".

במקרה הזה, כתבה היועצת, הבקשה הוגשה על ידי גורמים שלישיים – שאינם הנאשם עצמו או מי מטעמו – בלי אישור או הסכמה מצדו. לכן, לדבריה, אין מקום לדון בה, והיא נדחית על הסף.

הטעות של היוע"משית

אלא שלפי סעיף 232 לחוק סדר הדין הפלילי, אם הופסקו ההליכים לפי סעיף 231, ניתן לחדשם תוך חמש שנים בעבירות פשע, או תוך שנה בעבירות עוון. כלומר, גם אם היו עוצרים את ההליך, ניתן היה לחדשו, כל עוד מדובר בהפסקה ראשונה – מה שלא קרה כלל במשפט נתניהו. לכן, לפי טענת העותרים, הסבר היועצת אינו מדויק מבחינה משפטית.

עיכוב ולא עצירה

עו"ד לרנר פנה בתגובה ליועצת וכתב שהיא טועה בסוגיית סמכות עיכוב ההליכים: "בחוק מופיע באופן ברור כי סמכות העיכוב נתונה ליועץ המשפטי ואיננה תלויה כלל וכלל בהגשת בקשה מטעם נאשם או מי מטעמו. בהתאם לחוק, לייעוץ המשפטי סמכות לעכב את ההליכים וגם החלטה להימנע מעיכוב הליכים מקום בו עלה צורך או הוגשה בקשה היא החלטה מנהלית על כל המשתמע מכך, זו החלטה הצריכה לעמוד בכללי המשפט המנהלי ביחס לקבלת תשתית עובדתית מלאה ושקילת כלל השיקולים הרלוונטיים לעניין ועוד".

טובת הציבור והמדינה

עוד כתב לרנר: "יתרה מזו, פנייה לקיום היוועצות ביטחונית ודאי לא חייבת לבוא מטעם הנאשם וזכותם של מרשיי כאזרחים וחיילי מילואים לבקש מהייעוץ המשפטי לבחון את ההשלכות הביטחוניות של המשך קיום ההליך כסדרו ולקבל מענה לגוף הטענות. פנייה זו הוגשה למעשה מטעמכם, מתוקף חובתכם ותפקידכם לשים אל ליבכם את טובת הציבור והמדינה ולא רק את טובת ההליך המשפטי הבודד".