זה הסכום שהצליחו החרדים לגייס בארה"ב

מאחורי הקלעים, במאבק לשמור על יציבות כלכלית, פועלת רשת חשאית המקדמת את מאמצי הגיוס הכספי לישיבות החרדיות

ישיבה, אילוסטרציה | צילום: חיים גולדברג/פלאש90

מאחורי הקלעים, במאבק לשמור על יציבות כלכלית, פועלת רשת חשאית המקדמת את מאמצי הגיוס הכספי למוסדות החרדים. הסנקציות המוסדיות, שמאיימות לשלול תקציבים מהישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס, עוררו בהלה.

עולם הישיבות בישראל, שמתקשה להסתדר ללא התמיכה התקציבית מהממשלה, מצא את עצמו תחת איום חמור עם חקיקת חוק הגיוס החדש. כתוצאה מכך, יצאו הרבנים החרדים למסעות גיוס כספים ברחבי העולם, ובמיוחד בארה"ב, במטרה להשלים את הפערים התקציביים.

68 מליון דולרים שיספיקו לחצי שנת פעילות

המסע האחרון של "קרן עולם התורה" בארה"ב הסתיים בגיוס של לא פחות מ- 68 מיליון דולר, בעוד שהיעד היה להגיע ל-132 מיליון דולר, זאת על פי דיווח של העיתונאי יואלי ברים.

ויקיפדיה

הסכום שגוייס, מספיק לשישה וחצי חודשי פעילות בלבד. בקרוב צפוי להתקיים מסע גיוס נוסף, שלישי במספר, במטרה להשלימם את הפער ולספק מימון למוסדות החינוך התורניים.

מהי "קרן עולם התורה"?

את הכסף שמוזרם לישיבות מעבירה מכונה משומנת בדמות "קרן עולם התורה" – יוזמה שנועדה לספק מענה כלכלי לעולם הישיבות והכוללים החרדיים בישראל, שהתמודדו עם קיצוצים משמעותיים בתקציב המדינה. הקרן מגייסת כספים ממקורות פרטיים ברחבי העולם כדי להחליף את התמיכה הממשלתית שנפגעה.

סיבוך אפשרי

השימוש בקרן הוא אמנם נתיב עוקף יעיל כרגע אך חוק העמותות החדש – אשר נידון בכנסת בשבועות האחרונים עלול לסבך את הגיוס משמעותית. עיקרי החוק: הטלת מס בגובה 80% על תרומות מגופים זרים, אלא אם שר האוצר וועדת הכספים יאשרו את התרומה, וכן איסור על פנייה של עמותות לבתי המשפט בנושאים מסוימים.

שליטה כמעט מוחלטת של שר האוצר על גורל העמותות

מבקרי ההצעה מזהירים כי מדובר בחוק שמעניק לשר האוצר שליטה כמעט מוחלטת על גורל עמותות – מה שעשוי לפגוע קשות בעמותות הפועלות בתחומי זכויות אדם, סביבה, קידום יוזמות ליברליות ועוד. לטענתם, החוק עלול לשמש כאמצעי פוליטי לסינון ולחסימה של עמותות שאינן תואמות את עמדת הממשל.

מהצד השני, תומכי החוק – ובהם יוזמו ח"כ אריאל קלנר – טוענים כי דווקא עוצמת ההתנגדות מוכיחה עד כמה חשוב להעביר את החוק. לטענתם, ממשלות זרות מממנות מזה שנים עמותות שמקדמות מדיניות מנוגדת לרצון הציבור הישראלי, בעיקר בענייני ביטחון והגירה. החוק, לדבריהם, נועד לבלום התערבות חיצונית בדמוקרטיה הישראלית. לדבריהם, אין פסול בתרומות פרטיות, אך מימון מדינתי לפעילות פוליטית הוא פגיעה בריבונות של ישראל.

הסיבה לבהלה החרדית

הסיבה לבהלה החרדית נעוצה במתווה החדש לחוק הגיוס אשר כלל סנקציות כבדות על המוסדות החרדיים עצמם, במקרה שלא יעמדו ביעדי הגיוס של בני הישיבות.

הפגנת חרדים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

סנקציות מוסדיות:

המוסדות החינוכיים, כולל הישיבות, חייבים לעמוד ביעדי גיוס ברורים (75% ומעלה) על מנת לשמור על תקציביהם.

כל פער באחוזים מהיעד יכפיל את החסר ויוריד מתקציב הישיבות. לדוגמה, אם הישיבה עמדה ב-80% מהיעד, יכפילו את ה-20% הנותרים ויורידו לה 40% מתקציבה.

אם הישיבה תעמוד בפחות מ-75% מהיעד, ייאבד 100% מתקציבה.

הסיבה למסע הגיוס

הסנקציות המוסדיות הציבו איום ישיר על יציבותן הכלכלית של הישיבות. האיום של שלילת תקציב הישיבות במידה ולא יעמדו ביעדים, יצר דחיפות מיידית לגיוס כספים כדי להבטיח את המשך קיומם של המוסדות. על רקע המשך התנגדותם של גורמים רבניים רבים לגיוס לצבא, הפנייה לגורמים פרטיים ברחבי העולם, כמו בארה"ב, הפכה לאופציה הכרחית להשלמת הפערים התקציביים.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות