בבוקר יום שלישי, דקות לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש בין ישראל לאיראן, פילחה את שמי באר שבע אזעקה. שני טילים נורו לעבר העיר – אחד יורט, אך השני פגע בעיר. הטיל הרביעי שעשה זאת.
על פי תחקיר ראשוני של פיקוד העורף, הטיל חדר דרך הקומה השישית של בניין בן שש קומות ופרץ את מעטפת ההגנה של שני ממ"דים, אחד מהם קרס כליל. 4 נהרגו בפגיעה, וההערכה היא שכל ההרוגים שהו בתוך הממ"דים. בנוסף להרוגים, 20 בני אדם נוספים חולצו מהזירה.
סורוקה, גב ים, רש"ק מתפצל שפגע ברחבי העיר ונווה זאב
ראשון להפגע היה סורוקה.
טיל פגע ישירות במתחם בית החולים, ומהפגיעה נגרם נזק כבד לבניין האשפוז הכירורגי. מבנה ישן שפונה מראש כחלק מהיערכות מוקדמת, ובזכות אותה החלטה חשובה לא שהו בו מאושפזים בעת הפגיעה.
יממה לאחר מכן – טיל נוסף.
בבוקר יום שישי, 24 שעות לאחר הפגיעה בסרוקה הופעלה האזעקה פעם נוספת. טיל נוסף ששוגר לעבר העיר לא יורט, ופגע פגיעה ישירה ברחוב מגורים הסמוך לפארק ההייטק "גב ים".
שעות לאחר מכן – פגיעה נוספת.
בצהרי יום שישי, שוגר מטח נוסף לעבר העיר, שכלל ראש קרב מתפצל ששחרר 26 "פצצונות" שהתפזרו על פני שטח נרחב. הנפלים התפוצצו ברדיוס של מאות מטרים, וגרמו לנזקים משמעותיים במספר מוקדים בעיר, בהם מבני מגורים, חצרות פרטיות ורכבים.
ואז הגיעה הפגיעה הקשה ביותר | מעיני התושבים
היה משהו מצמרר ללכת ברחוב שהיה הבית שלי, שנראה כמו אתר אסון.
ככל שמתקרבים לזירת הפגיעה, ככה ניכרת העוצמה של הטיל: עצים שהתרוקנו מעלים, בניינים שלמים חסרי חלונות ותריסים, זכוכיות בכל מקום ושקט. שקט מצמרר.
קשה לתאר את ההרס
המראות מזכירים תמונות ממקום אחר, כאילו לא מפה. הנזק הוא בכל מקום, מסביבי עשרות אנשים שפעם היה להם בית, או עסק, שמנסים לעכל את המציאות החדשה. "התחושות קשות", מוסרים התושבים. האנשים שבתיהם נפגע מסרו כי לא נשמעה התראה מקדימה מפקע"ר טרם האזעקה, מה שהפך את החוויה לקשה עוד יותר.
"אני מתפקדת על אוטומט, כל רעש קטן מקפיץ והמחשבה על מה שקרה בבניין הסמוך ממלאת בעצב". כך אמרה לי בצער אחת מהשכנות שמתגוררות בסמוך לזירת הפגיעה. היא הראתה לי את הבניין שלה, את הברזלים שנעקרו מהמקום והדלתות שנתלשו. ואתה רואה שהפחד הוא אמיתי, החרדה ניכרת במבט.
כמה עשרות מטרים מזירת הפגיעה, פגשתי אישה מבוגרת ששוחחה איתי. היא סיפרה לי על אגרטל אחד, שכבר יותר מ-50 שנה היא שמרה עליו. רק שאז הגיע הטיל האירני והאגרטל כבר איננו.
אחד מבעלי העסקים סיפר לי שהבית שלו נהרס כליל. הוא מתגורר ממול הבניין שחטף את הטיל, וההדף החריב את כל תכולת הבית. אבל למרות הפגיעה הקשה שהוא ומשפחתו חטפו, הוא בחר לשמור על אופטימיות, וגם על אמונה. הוא הראה לי בחנות כי בכל מקום יש תמונות של רבנים, ולאחר מכן סיפר כי למרות שכל החנויות סביבו ספגו נזקים משמעותיים – אצלו נפל בחנות נפל בקבוק.
נבנה מחדש, ונשקם את שנהרס
בודדים האנשים שרוצים לדבר, אבל כולם מעבירים את אותו מסר: למרות הפגיעה הקשה, ההרס והחורבן – נשקם ונבנה מחדש.
יום למחרת שביקרתי חזרתי לאתר הפגיעה פעם נוספת, וכבר הרחוב נראה הרבה יותר טוב. הרחוב מקושט בדגלי ישראל, ומתנדבים נמצאים בכל פינה ומנסים לסייע למי שצריך. רואים את העירייה מתחילה לנקות את הרחוב, החיים ברחוב חזרו, הרעש והאנשים נמצאים בכל מקום, אפילו האוטובוסים חזרו לאחר. המסעדות מלאות, אנשים קונים ותומכים בעסקים. זה היופי של עם ישראל. למרות פגיעות קשות ומכות כואבות אנחנו קמים מחדש פעם אחר פעם. משקמים את מה שנהרס וזוכרים את מי שהלך. אבל תמיד בוחרים להמשיך בחיים.
