כבר יותר משלושה עשורים שה-B-2 "ספיריט", המפציץ החמקן של חיל האוויר האמריקאי, נחשב לאחד מכלי הנשק האסטרטגיים היקרים והמורכבים ביותר שפותחו אי פעם. פיתוחו החל בסוף שנות ה־70, והוא הוצג לציבור רק ב־1988. לאחר שנים של סודיות ומחלוקות פוליטיות על תקציביו העצומים – כ־2.1 מיליארד דולר לכל מטוס, לא כולל עלויות הפיתוח שהגיעו לכ-80 מיליארד דולר.
מהרגע שנחשפו העלויות, התוכנית הפכה למחלוקת פוליטית. בעוד תומכיה טענו כי היא חוסכת בעלויות חימוש עתידי הודות לדיוק התקיפות, דוחות הקונגרס קבעו כי התרומה הכלכלית מוגבלת מאוד. בין המתנגדים החריפים היו ג’ון מקיין, ג’ון קרי ורון דלאמס, שבשנות ה־90 הצליחו להגביל את מספר המטוסים שירכשו.
בסופו של דבר יוצרו רק 21 יחידות, ואף שמדובר במטוס הדורש תחזוקה יקרה ומדויקת במיוחד, הוא נותר הכלי היחיד בעולם שמסוגל לשאת חימוש פצצות כבדות בטיסה חמקנית.
שוב חרדה מהיכולות של ברית המועצות מייצרת מטוס שלא נרא כמותו
ה־B-2 נולד מתוך "פרויקט המפציץ הטכנולוגי המתקדם" (ATB), פרויקט מסווג שהחל בשנות ה־70.
הפרוייקט החל לאחר שברית המועצות בנתה באותם שנים רשת מכ״מים שבמודיעין חששו שתחשוף כל כוח תקיפה אמריקאי. באותם שנים, עמדו לרשות האמריקאים מפציצים מדגם B-52 שאינו חמקן, טילים בליסטים וכוחות הצי האמריקאי, בין היתר טילים שישוגרו מספינות וצוללות.
בוושינגטון דאגו, שאם ברית המועצות תראה מראש כוח תוקף אמריקאי בדרך אליהם – הם יתנו מכה גרעינית במקביל כנגד ארצות הברית. תזכרו, אלו ימי המלחמה הקרה.
לבסוף – חברת נורת'רופ זכתה
חברת נורת'רופ, שבנתה בעבר כנפיים מעופפות ניסיוניות, גברה על לוקהיד בפרוייקט והציגה עיצוב ייחודי של מטוס תת־קולי בצורת כנף מעופפת, ללא זנב. במשך שנים פעלו אלפי מהנדסים במתקנים סודיים בקליפורניה, תחת מעקב קפדני שכלל בדיקות פוליגרף, רכישת רכיבים דרך חברות־קש, וביקורי קצינים מחופשים בלבוש אזרחי. כל זאת במטרה לייצר מטוס שיוכל להתחמק מכל מערכת מכ"ם קיימת ולבצע תקיפות מדויקות בעומק שטח אויב, מבלי שיתגלה.
הציבור האמריקאי נחשף לראשונה ל־B-2 בסתיו 1988, אך גם אז נותרו פרטים רבים שלא נחשפו. טיסת הבכורה התקיימה ביולי 1989, והוא נכנס לשירות רק ב־1997, לאחר תהליך ארוך שכלל עיכובים, שינויים במבנה, ועלות שהאמירה לכ־80 מיליארד דולר בסך הכול.
ה־B-2 מסוגל לשאת 16 פצצות גרעיניות טקטיות או 80 פצצות מונחות GPS קונבנציונליות, כולן מוסתרות בתוך גוף המטוס כדי לשמר את החמקנות.
לאורך השנים הוא פעל במבצעים בכל רחבי הגלובוס: ממלחמת קוסובו ועד תקיפות באפגניסטן, עיראק, לוב, תימן ומהלילה גם באיראן.
צפו בB-2
מטוס יחודי עם פצצה יחודית
ה־GBU-57 (מכונה גם MOP – Massive Ordnance Penetrator) היא פצצת חודרת קרקע במשקל 30,000 פאונד (כ־13,600 ק"ג), אשר פותחה במיוחד לשם תקיפת מתקנים תת־קרקעיים.
היא מצוידת במערכת ניווט GPS ו-INS (״מערכת ניווט אינרציאלית״), שמבטיחה דיוק חסר תקדים ויכולת פגיעה מרשימות.
הפצצה פותחה על רקע המלחמה בעיראק בשנת 2003, בה עלו חששות מכשלים של פצצות חודרות קרקע קיימות כמו ה־GBU-28 וה־GBU-37, שלא הצליחו לחדור למתקנים תת־קרקעיים. בעקבות זאת, פתחו צבא ארה"ב והפנטגון את פרויקט ה־MOP, במסגרתו פותחה הפצצה הענקית, שהכפילה את יכולת החדירה של נשק הדור הקודם.
ה־GBU-57 בנויה מ"גוף פצצה" הכולל חומר נפץ חזק במיוחד, המיועד לשחרור מבוקר על מנת לשמור על יציבות הפצצה ולסייע בהגעתה לעומק המטרה. חידוש נוסף הוא החיישנים החכמים שמניעים את זמן הפיצוץ באופן אוטומטי בהתאם לעומק החדירה שלה.
הפצצה מיועדת רק למטוס ה־B-2 "ספיריט", עקב משקלה המרבי ודרישות התחזוקה שלה. המפציץ מותאם לשאת עד שני פצצות כאלו לכל תקיפה.
אחד האתגרים הגדולים היה הפיתוח של היכולת לשדרג את ה-B-2 כך שיתאים להטיס את הפצצה הכבדה והאדירה הזו. מאמצי ההנדסה כללו התאמת מערכות האלקטרוניקה והבקרה של המטוס, תוך שמירה על יכולת החמקנות של המפציץ.
צפו בפצצה המפצחת בונקרים
הכל התכנס לרגע הזה – מבצע ״פטיש חצות״
מטס התקיפה האמריקאית הלילה באיראן כלל 125 כלי טיס אמריקאיים, בהם שבעה מפציצי B-2. במקביל, שוגרו עשרות טילי טומוהוק מצוללת אמריקאית.
שבעת המפציצים המריאו מארה"ב בטיסה שנמשכה 18 שעות, תוך שימוש בטיסות הסחה מעל האוקיינוס השקט ובאמצעי הטעיה אוויריים. מעט לפני כניסתם לאיראן, נורו למעלה מ־20 טילי "טומהוק" מצוללת אמריקאית לעבר מתקני הגרעין באיספהאן.
שישה מטוסי B-2 תקפו את האתר בפורדו, כאשר כל אחד מהם הטיל זוג פצצות GBU-57 לעבר ההר. מטוס שביעי הפציץ את מתקן נתנז. לדברי הפנטגון, 14 פצצות MOP במשקל כולל של למעלה מ־190 טון נחתו בתוך 25 דקות על שלושה מתקנים: פורדו, נתנז ואיספהאן.
בצילומי לוויין מהבוקר נראים שישה מכתשים גדולים סמוך לפורדו, וסימנים לפגיעות מבוקרות באתרים האחרים. הטייסים שבו לבסיסם מבלי שאיראן הפעילה את מטוסי הקרב שלה, או את מערכות הנ"מ.
