במטח הטילים האחרון מאיראן כמו גם במהלך שלושת המטחים ששוגרו הלילה (בין שני לשלישי) לעבר ישראל, פיקוד העורף לא הוציא "דריכה מקדימה", הנחיה שקטה שמורה לאזרחים לשהות סמוך למרחב מוגן לפני השיגור הצפוי. בניגוד ללילות קודמים שבהם ניתנה התרעה מוקדמת, הפעם ההתרעות נשמעו רק ברגעים שלפני האזעקה והזמן שנותר לתגובה היה קצר מאוד.
לפי הדיווח של הכתב הצבאי דורון קדוש, ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בהיקף המצומצם של כל מטח: מספר קטן של טילים שנורו ממשגרים בודדים. כשאיראן משגרת ממספר רב של אתרים בו זמנית, ניתן לזהות את ההיערכות מראש באמצעים מודיעיניים – אך כאשר מדובר בשיגור נקודתי או מזדמן, היכולת להתריע מראש מצטמצמת.
אילוץ או טקטיקה?
השאלה היא האם מדובר באילוץ איראני או בטקטיקה מחושבת. מצד אחד, ייתכן שמדובר במגבלה מבצעית: שיגור של מטחים קטנים פחות אפקטיביים, שמערכת ההגנה הישראלית יודעת לבלום באופן יעיל יותר. מצד שני, ייתכן שאיראן בחרה לנהל שיגורים קטנים דווקא מתוך רצון לכלכל תחמושת, להאריך את הלילה על ידי מספר מטחים נפרדים, ולהקשות על שגרת החיים בישראל בכך שהאזרחים ייכנסו שוב ושוב למרחבים מוגנים עם פחות זמן התראה.
בשלב זה, אין מסקנה חד משמעית. בפיקוד העורף ובגורמי הביטחון ממשיכים לנתח את פרופיל השיגורים מהלילה האחרון. ייתכן שזוהי התחלה של תבנית פעולה חדשה מצד איראן וייתכן שמדובר בחריגה נקודתית שנבעה ממגבלות זמניות.
