השטח נוקה – והאויב נחשף: כך נראית החזית הצפונית בימים אלו

גבול הצפון הפך לזירה חשופה: חיזבאללה ספג מהלומה שהוא מנסה להתאושש ממנה והמשטר הסורי במבחן - בינתיים צה״ל מחזיק במוצבים מעבר לגבול ותושבי הגליל חוזרים לביתם בזהירות

כוחות רגלים, שריון והנדסה קרבית מתמרנים בלבנון, ארכיון | צילום: דובר צה"ל

ב-6 ביוני הפציץ חיל האוויר יעדי ייצור ואחסון מל"טים של חיזבאללה בפרברי ביירות, וזו הייתה התקיפה הרביעית בבירה הלבנונית מאז הסכם הפסקת האש, שמטרתן לדברי צה"ל "למנוע קפיצת מדרגה תעשייתית" של ארגון הטרור חיזבאללה.

קודם לכן חוסלו מפעילי נ"ט ורקטות בהפעלה כירורגית של רחפנים מעבר לגבול – ובמילים אחרות הגבול הצפוני אמנם שקט יחסית אך צה"ל בהחלט שומר לעצמו חופש פעולה מלא כדי לגדוע כל ניסיון התאוששות, הצטיידות או ירי והוכיח שהוא פועל גם בעומק לבנון כשהוא מזהה איום ממשי.

הגבול בין ישראל ללבנון

כל קו הגבול של ישראל עם לבנון, נראה היום אחרת לגמרי מכפי שהיה לפני שפרצה המלחמה. השינוי בולט לעין: חגורה רחבה של אדמת טרשים נקייה מצמחייה ניבטת לעין כל, לאחר מבצע ההנדסה הגדול של צה"ל שזכה לכינוי "מחרשת הכסף".

במשך יותר משנה, פעלו מאות דחפורים וכלי צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) משוריינים, מלווים ביחידות הנדסה, על עקירת גורמי הסוואה לאורך הגבול.


בתוך שטח לבנון נשארו חמישה מוצבים ישראליים זעירים ולטענת צבא לבנון כוחות הצבא הלבנוני הספיקו לפרק "יותר מ-90 אחוז" מהתשתיות שחיזבאללה הותיר מדרום לליטני. עד להפסקת האש לוחמי חיזבאללה חוסלו בבונקרים תת קרקעיים ובמנהרות התקפיות שנחשפו ופוצצו אחת לאחת, ובתקופה שלאחר ההסכם התמקדו המאמצים ביצירת גבול חשוף וגלוי לחלוטין שיהיה נתון לשליטה שתכתיב את התנועה גם בצד השני.

כיום כל תנועה לבנונית בתחום הגבול נמצאת תחת לאמצעי תצפית. הצמחייה כבר לא מעניקה מסתור ובלילה מואר הגבול בפסי תאורה ותצפיות תרמיות. המרחב הפתוח מאפשר לכוחות צה"ל לנוע בחופשיות באיזור.

הזירה הצפונית במלחמת חרבות ברזל | צילום: Aizenr derivative work Original work by Veggies and Ecrusized, ויקיפדיה, CC BY-SA 4.0

חיזבאללה מסה להתאושש וצה״ל בשטח סוריה

חיזבאללה מפר את ההבנות בממדים קטנים ובצעדים זהירים, בעוד מערכת הביטחון מבהירה לו ולממשלת לבנון כי כל ניסיון לשקם את תשתיות הטרור או להתקרב מחדש לגדר ייענו בתקיפה מיידית. על פניו נראה כי ביירות מכירה בצורך לפרק את כוח חיזבאללה והצבא הלבנוני מציג מפעם לפעם קצב פריקת תשתיות מתוך כוונה לייצב את הגבול לטווח הקרוב.

בנוסף, נפילת משטר אסד בדמשק איפשרה לצה"ל להציב תשעה מוצבים ניידים בעומק של עד 15 קילומטרים בסוריה ולהשתלט על פסגות החרמון. המוצבים פרוסים בקשת מצפון קונייטרה ועד כתר החרמון ומשמשים כתצפית עומק וכתובת ברורה לכל מיליציה שמנסה להתבסס. מאז שחיל האוויר השמיד את סוללות הנ"מ ומחסני הטילים בסוריה, כדי שלא ייפלו לידי גורמים ג'יהאדיסטיים, נשמרת דרום סוריה בעצם כמרחב מפורז למעשה.

D9 משוריין בלבנון | צילום: דובר צה"ל

קיץ 2025: החזרה לצפון

עם הכרזת צה"ל לפני כחודשיים וחצי כי "אין מניעה ביטחונית" לחזור לבתים, החלה הדרך הארוכה בחזרה אל השגרה באזור הצפון. במטולה חזרו רק חלק קטן מהתושבים וחלק מהם ממתינים לשיקום הבתים שנפגעו ולחיזוק הממ"דים. גם קיבוץ מנרה, שספג הפגזות כבדות, עדיין אינו מאוכלס. אולם ישובים מרוחקים יותר שניזוקו פחות, רשמו שיעור חזרה של למעלה מ-90%.

בימים אלו מדברים בפיקוד הצפון על השילוב הנדיר בזמן הנוכחי – שבו האויב מתקשה להשתקם מצד אחד, וכוחות צה"ל משלימים את בניית החיץ החש, מאידך. הממשלה מצידה פועלת להמריץ את החזרה לצפון באמצעות מענקי שיקום, תקציבי מיגון והשקעות בתשתיות תעסוקה. יחד עם זאת, הכל תלוי במבחן הפשוט של שקט ביטחוני מתמשך.

כספים איראניים מנסים לזרום מחדש לחיזבאללה ובשולי סוריה פועלים ארגוני מורדים בעלי אידאולוגיה קיצונית. המבחן האמיתי יהיה ככל הנראה בקיץ הקרוב.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
אחרונים
טוען עוד כתבות