לשכת ראש הממשלה פרסמה הלילה (בין חמישי לשישי) את ההודעה הבאה: לאחר פגישה לילית בין בנימין נתניהו ליו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, נרשמה התקדמות משמעותית בנושא חוק הגיוס. לצד ראש הממשלה השתתפו גם השר לשעבר אריאל אטיאס ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, והוסכם לנסות ולסכם את הסוגיות שנותרו פתוחות כבר למחרת היום.
אדלשטיין, שהגיע לפגישה "באפס אמון", לדבריו, הופתע מהסכמת הנציגים החרדים להחלת סנקציות כלכליות – שלילת הטבות במחיר למשתכן ומעונות היום ועוד – על מי שלא יעמוד בתנאי החוק. אולם הסכמה זו ניתנה תחת הסתייגות ברורה: יישום הסנקציות רק בעוד שנה.
אדלשטיין דורש מיידית – החרדים רוצים זמן
הוויכוח המרכזי שנותר פתוח עוסק בתזמון החלת הסנקציות. ח"כ אדלשטיין דורש החלה מיידית של צעדים נגד משתמטים, כולל שלילת רישיון נהיגה ואיסור יציאה מהארץ. לדבריו, מדובר באמצעים הכרחיים לתמרוץ מידי של גיוס חרדים לצה"ל.
לעומת זאת, הנציגים החרדים מבקשים דחייה של שנה בכניסת הסנקציות לתוקף, כדי לאפשר שחרור תקציבים מיידיים ולמנוע עימות פוליטי חברתי חריף בטווח הקצר. מבחינתם, כל סנקציה מיידית נתפסת כהפרת הסכמות וכפגיעה ישירה בעולם הישיבות.
פיצול קואליציוני: המתיחות גוברת
למרות ההודעה האופטימית מלשכת נתניהו, המשיכו עיתוני המפלגות החרדיות לתקוף הבוקר את הממשלה והעומד בראשה. יצוין כי הצעת חוק לפיזור הכנסת, לפי לוחות הזמנים, תוכל לעלות להצבעה טרומית רק ביום רביעי הבא. לאחר מכן, החוק יידרש לעבור את ועדת הכנסת – שבראשה עומד ח"כ אופיר כץ מהליכוד – ורק אז ישוב להצבעות במליאה.
המשמעות היא שגם אם האיום לפיזור הכנס הינו ממשי, לראש הממשלה ולקואליציה יש מרחב תמרון טכני לעכב את ההתפתחויות תוך כדי ניהול משא ומתן.
