ברקע המהלך הקרקע המחודש של צה"ל ברצועה, היחסים בין מצרים למדינות המפרץ נקלעו למשבר, בשל אי הסכמות בנוגע לעתיד הרצועה והיחסים עם ישראל. המתיחות בין מצרים לערב הסעודית ואיחוד האמירויות, משקפות את ההתרחקות של מצרים ממדינות המפרץ והחיפוש שלה אחר שותפים חדשים בזירה הבינלאומית.
היחסים בין מצרים למדינות המפרץ הולכים ומדרדרים, על רקע חילוקי דעות עמוקים ביחס להתנהלות מול רצועת עזה. על פי דיווח ב״אל-אח'באר״ הלבנוני, סעודיה ואיחוד האמירויות עצרו כל השקעה עתידית במצרים. הסעודים ומדינות המפרץ סייעו כלכלית רבות למצרים, בשל חוסר היציבות שסורר במדינה. לדוגמה, בשנה שעברה התחייבה האמירויות לפרויקט השקעה של כ-36 מיליארד שנקרא ״רַאס אלְ-חִכְּמָה״.
למה רבים?
אחת מהסיבות המרכזיות לסכסוך הנוכחי בין המצרים למדינות המפרץ – היא עמדתה של מצרים נגד עקירת העזתים מהרצועה. מצרים מתנגדת גם למגמת הנורמליזציה המתרחבת ולניסיונות לנהל את המשבר בעזה במתווה מתואם בין ישראל, ארצות הברית, ומדינות המפרץ. במקביל, מצרים חוששת מהתקרבות בין מדינות המפרץ לארה"ב וישראל. לא רק בהקשר הפלסטיני, אלא גם על רקע יוזמות לפרז את סוריה. מצרים רואה במהלכים אלו פגיעה בביטחונה הלאומי ובמעמדה האזורי, ומוצאת את עצמה מבודדת יותר ויותר בזירה הדיפלומטית
עוד באותו הנושא
- וול סטריט ג׳ורנל: נתניהו וטראמפ שוחח בטלפון ביום שבת בבוקר על היערכות לתקיפה באיראן
- הודו בוחרת כחול-לבן: התעשייה האווירית בדרך לעסקת ענק של 905 מיליון דולר
- קריסה חסרת תקדים במפלגת הירוקים של בריטניה: בתוך פחות משישה חודשים איבדה המפלגה כ-20,000 חברים (כ-8% מכלל מתפקדיה), בעקבות ההחלטה השערורייתית של מנהיג המפלגה, זאק פולנסקי להגדיראת הציונות כ"גזענות" וקוראת למעשה לביטול מדינת ישראל.
- מרקו רוביו, מזכיר המדינה האמריקאי מזהיר את איראן: ״אם טראמפ יצטרך לפעול צבאית נגד איראן, יש לנו היכולת לעשות זאת. אנחנו מעדיפים לפתור את הסוגיה בדרכי שלום״
הסכסוך לא רק ״מתחת לשולחן״
נשיא מצרים א-סיסי, בחר להוביל את המשלחת המצרית לפסגה הערבית בבגדד, למרות שידע כי רמת הייצוג בפסגה תהיה נמוכה. כלומר, מנהיגי סעודיה ואיחוד האמירויות ישלחו נציגים בדרג נמוך יותר. הוכחה פומבית נוספת לעימות בין המדינות היא ביטול השתתפותו של נשיא מצרים, יחד עם מלך ירדן, עבדאללה השני, בפסגת המפרץ-ארה"ב, שהתקיימה במסגרת ביקורו של טראמפ במזרח התיכון.
מחפשים חברים חדשים
בניסיון לשקם את מצבה, פונה מצרים למדינות אירופה, בין היתר לצרפת ובריטניה בניסיון לגייס תמיכה. בתמורה, גורמים מצריים מאותתים על נכונות לשקול שחרור של אסירים בולטים, כמו עלאא עבד אל-פתאח, המחזיק באזרחות בריטית.
