פסח שני שחל היום (ב') מתרחש בדיוק חודש אחרי פסח, בי"ד באייר. החג מאפשר למי שלא הקריב את קורבן הפסח במועד הראשון, י"ד בניסן, לעשות זאת במועד מאוחר יותר. מדובר באחת משתי מצוות עשה בתורה שעבירה עליהן כרוכה בכרת, ולכן חשיבותו גדולה במיוחד.
מקור המצווה
מקור המצווה נמצא בספר במדבר, שם מסופר על אנשים שהגיעו למשה עם בקשה מיוחדת. האנשים היו טמאים ולא יכלו להקריב את קורבן הפסח בזמנו והם שאלו אותו מה יוכלו לעשות בנידון. משה, שהתלבט, פנה לה' וקיבל ציווי חדש: מי שהיה טמא לנפש אדם או רחוק ממקום המקדש בזמן הפסח הראשון, יוכל להקריב את קורבן הפסח בחודש הבא – בי"ד באייר.
זמן ומנהגים
קורבן פסח שני קרב בשעת בין הערביים בתאריך י"ד באייר ונאכל בליל ט"ו באייר, על מצות ומרורים, בדיוק כפי שנהגו בפסח הראשון.
בניגוד לפסח ראשון, בפסח שני אין איסור חמץ, וניתן להחזיק חמץ בבית במקביל להקרבת הקרבן. כמו כן, לא נהוג לומר "הלל" בעת אכילתו, אך יש לשיר הלל בעת הקרבת הקרבן.
מנהגים מיוחדים בימינו
-
אכילת מצה: רבים נוהגים לאכול מצה ביום זה, כסמל לשימור זכר הקרבת קורבן הפסח שמוקרב ביום זה ע"י מי שלא יכל להקריבו בחג הפסח הראשון.
-
טיש חגיגי: בחסידויות שונות, כמו קרעטשניף, האדמו"ר עורך טיש מיוחד עם סימני הסדר וארבע כוסות יין.
-
ציון יום הסובלנות הדתית: בשנים האחרונות, מספר ארגונים בישראל החלו לציין את פסח שני כיום הסובלנות הדתית, מתוך רעיון שפסח שני מסמל מתן הזדמנות שנייה ותיקון.
תפילות ומנהגי תפילה
בקהילות הספרדיות והחסידיות לא אומרים תחנון ביום זה מתוך ראייתו כיום חגיגי. לעומת זאת, בקהילות אשכנז נהגו לומר תחנון. אם כי, כיום גם בקהילות רבות נמנעים מכך. ישנה גם מחלוקת האם כמו לפני כל חג, גם במנחה של ערב פסח שני אין לומר תחנון.
פסח שני במירון
בעבר, פסח שני היה מועד עלייה לרגל למירון, לקברי הצדיקים. למערת הלל ושמאי, שנמצאת במירון, היו מתקבצים יהודים ומוסלמים יחדיו בתאריך זה. ישנה גם מסורת מאוחרת הקושרת את פסח שני ליום פטרית רבי מאיר בעל הנס בטבריה. בתאריך זה נערכים בקברו לימוד תורה, הדלקת נרות ונתינת צדקה.
