בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בכנסת, בראשות ח"כ ניסים ואטורי, נחשפו נתונים עדכניים בנוגע להכנסות המדינה ממשאבי הגז הטבעי.
הכנסות של 85 מיליארד שקל
מנכ"ל ניו-מד אנרג'י, יוסי אבו, הציג סקירה כללית והעריך כי עד שנת 2030 צפויות הכנסות של 85 מיליארד שקל נוספים לקופת המדינה. "מדובר בתוצאה ישירה של מהפכת הגז", אמר, "ובזכותה גם מחיר החשמל בישראל ירד ב־15% בעשור האחרון – בעוד שבאירופה הוא עלה ב־27%".
אבו הדגיש את חשיבות הייצוא לפיתוח מאגרים נוספים: "אנחנו משקיעים מיליארדים במאגרים – בלי ייצוא, אין כדאיות להמשך הפיתוח". לדבריו, רוב הגז נותר בישראל, והייצוא עומד על כשליש בלבד. עוד טען כי במונחי רזרבות, ישראל מובילה בין מדינות ה־OECD, ושאם יתגלו מאגרים נוספים – ייתכן שלא יהיה ערך מסחרי לגז בשנות ה־30 המאוחרות.
"הציבור משלם יותר מדי – ויקבל פחות בעתיד"
העמדה הזו עוררה התנגדות עזה בדיון. עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, הציגה ביקורת חריפה: "הקרב האמיתי הוא לא על השאלה אם להפיק – אלא כמה הציבור יקבל. טובי הגיאולוגים סבורים שאין יותר מאגרים משמעותיים, ואם נמשיך לייצא – יישאר פחות לדורות הבאים". לדבריה, התחזיות להכנסות בעבר לא התממשו, והציבור שילם מחיר כלכלי.
נציג משרד האנרגיה, שגיא גנות שחר, הבהיר כי "יש לנו אחריות גם לשנים הקרובות, לא רק ל־2050. צריך איזון בין השקעות, ייצוא וביטחון אנרגטי". יו"ר הוועדה, ח"כ ואטורי, סיכם את הדיון בקריאה מפורשת: "אנחנו רוצים לראות שהאזרח הקטן משלם פחות על החשמל, ושנשמר את הרזרבות גם לדורות הבאים".
