ביום שישי התחולל הסבב השני בבחירות לנשיאות איראן, בו התמודדו זה מול זה מסעוד פזשכיאן מטעם המחנה הרפורמיסטי-מתון, וסעד ג'לילי מטעם המחנה השמרני-רדיקלי. הסיבוב השני ראה עלייה דרסטית בכמות המצביעים לעומת הסיבוב הראשון (מ-40% אל קרוב ל-50%), ובסיומו התברר כי פזשכיאן ניצח ברוב של כ-3 מיליון קולות. ניצחון המחנה המתון בפוליטיקה האיראנית מעיד על שינוי מגמה שדורש העם האיראני בצורת השלטון של הרפובליקה האסלאמית, ורצון להימנע מהתנגשויות מיותרות עם ישראל ועם המערב.
בחירות אלה התקיימו, כזכור, מחוץ למועדן ובאופן זריז – וזאת בשל מותו הפתאומי של נשיא איראן הקודם, איבראהים ראיסי, בהתרסקות מסוק מעל הרי צפון איראן. ראיסי היה מנהיג הזרם השמרני, ותבוסת מחנהו בבחירות מעידה על מיאוס עממי בצורת התנהלותו – אשר הובילה את איראן לסף התנגשות עם ישראל ואף לתקיפות הדדיות במהלך חודש אפריל.
ניצחונו של פזשכיאן אינו רק של המתונים האיראנים, אלא גם של המיעוטים הלא-פרסיים במדינה. פזשכיאן, מנתח לב בן 69 ששירת בעבר כשר הבריאות של איראן, הוא הנשיא הראשון של איראן ממוצא אזרי-כורדי-טורקי. הפרסיים מהווים את הרוב הדומיננטי במדינה, אך המיעוטים האזריים והכורדיים מונים עשרות מיליוני אנשים, אשר לא קיבלו עד כה ייצוג תואם בהנהגה.
פזשכיאן הודיע כבר כי בכוונתו להכווין את איראן בחזרה אל הסכם הגרעין עם המערב, ולנתיב של הסכמות דיפלומטיות ושיתוף פעולה עם כלל מדינות העולם (למעט ישראל). אך חשוב לזכור כי פזשכיאן אינו מקבל ההחלטות הראשי במדינה, וכי הוא מחויב להתנהל במסגרת גבולות הגזרה שמותווים לו בידי המנהיג העליון – עלי חמינאי בן ה-85. חמינאי ידוע בקנאותו ובאיבתו לישראל, ופעילות 'משמרות המהפכה' וגם 'כח קודס' אינם צפויים להיפחת בזמן הקרוב. איראן תישאר אויבתנו הגדולה – אך מעתה, מעט פחות אגרסיבית וקצת פחות להוטה להשיג נשק גרעיני.
