רגע לפני יום העצמאות, עם ישראל מקבל תזכורת חיה לכך שהאור עוד קיים – גם מתוך החושך. סרטון מיוחד מבית "רגע של חכמה" שפורסם היום (ד'), מציג פסיפס ישראלי נוגע ללב. לוחמים, פצועים, תושבי העוטף ובני משפחות שכולות מדברים אל המצלמה – מדברים על הבית, ועל האמונה באחדות הישראלית. חמישה אנשים מעוררי השראה, כל אחד עם ההתמודדות שלו, הכאב, המשברים והבחירה בחיים.
צפו בסרט החגיגי:
שליחות חדשה מתוך הסיפור האישי
"אני מבין שאני צריך להפוך את הסיפור האישי שלי למשימה שלי", משתף ידין גלמן, שחקן ישראלי אשר נפצע אנושות בקרב על קיבוץ בארי. "והדרך שלי לעשות את זה, היא לדבר, לספר, להסביר לעולם את המלחמה הקטנה שלנו פה על הבית".
עוד באותו הנושא
- מהתחקיר הראשוני עולה כי יובל בן ה-4 שנעדר במשך כיממה צעד לכיוון שחשב שיוביל אותו בחזרה לביתו. במהלך הלילה הוא נרדם בשטח, ובבוקר בחר להישאר באזור מוצל. החלטה זו, לצד התנהלותו בשטח, היא שככל הנראה הצילה את חייו, כך מסר מפקד מחוז דרום
- נשיא המדינה שוחח עם נועם שמחי, שאיתר את הילד הנעדר: "עם ישראל הוכיח שוב את עוצמת הערבות ההדדית שלו"
- מפקד פיקוד המרכז בשיח עם ראשי ההתיישבות: “כוחות אוגדת איו”ש נערכים לצאת לפעילות סיכולים משמעותית ופועלים למעצר כל המחבלים המעורבים בפיגוע”
- אין התרגשות כזו: שוטר נותן ליובל בן ה-4 לשתות מים – רגעים ספורים לאחר שנמצא

אבידע בכר, תושב קיבוץ בארי אשר נפצע ואיבד את אשתו ובנו ב-7 באוקטובר, אומר: "יש לנו לשקם קיבוץ, קהילה. לי יש לשקם משפחה. אז אני אעשה הכול על מנת לעשות הכי טוב".
"77 זה לא סתם מספר – זה יד"
ברגעים הקשים של השבעה באוקטובר, גם הבית הפרטי נדרש לזוז הצידה למען הבית הלאומי. "אמרתי לאשתי: את תהיי בסדר?" נזכר אלחנן וסרמן, לחם בעזה וראש מדור שילוב חרדים. "היא ענתה לי: עכשיו המשפחה הקטנה עומדת בצד. אתה הולך לעזור למשפחה הגדולה שלך, שזה עם ישראל".

עפרה לקס, עיתונאית ששכלה את בנה, נווה, ב-7 באוקטובר בעת שנלחם בקיבוץ בארי, משתפת שחברה של נווה שאלה אותו באותו בוקר: "לאן אתה נוסע?" אז הוא אמר לה: "במקום שבו צריך אותי – שם אני אהיה". "ומבחינתנו זה לפיד שאחריו אנחנו הולכים", היא אומרת.
מתוך השבר – אנחנו כבר צומחים
עפרה ממשיכה ומספרת לנו מה נותן לה את הכוח להמשיך קדימה ולבחור בחיים. "מה שנותן לי את הכוח – זה עם ישראל", אומרת. "שהוא עוטף אותנו והוא לא עוזב אותנו. הרוח הזאת של תקווה, של אמונה – זה בוורידים שלנו. זה ב-DNA".

"מתוך השבר הגדול הזה, אנחנו כבר צומחים", אומרת איריס חיים, אמו של החטוף יותם חיים שנהרג בשוגג ע"י כוח צה"ל. "גילינו כל כך הרבה דברים טובים על עצמנו, שאני מאמינה בעם ישראל". לקראת יום העצמאות, איריס חיים שולחת ברכה אישית: "77 זה לא סתם מספר – שבע ועוד שבע זה ארבע עשרה, ו-14 זה 'יד'. אני מאחלת למדינת ישראל שאזרחיה יושיטו יד – לשלום".
עם אחד, לב אחד
"אנחנו מאחלים שנאהב אחד את השני, שנמשיך לראות את הטוב. שנהיה באמת עם אחד", מסכמים כולם. "בעזרת השם – שנהיה מדינה לתפארת. ולחיי העם הזה – כמה טוב שהוא כזה. את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. ואנחנו חייבים לעשות את זה – ביחד".
