"לא בבית ספרנו": 14 אימהות שכולות יצרו סרט על כאב ותקווה

14 אימהות אשר שאיבדו את ילדיהם במלחמת חרבות ברזל התאחדו ויצרו סרט המדבר על חייהם לצד שכול. הסרט חושף את הדילמות שלהן, את כאבן ואת התקווה שנשארה ביחד עם האמונה
סרט שכול

פאנל יוצרות הסרט לאחר הקרנות במאהל הגבורה | צילום: פורום הגבורה

מאות אנשים הגיעו אמש (ב') למאהל הגבורה בירושלים, להקרנה מרגשת של הסרט "לא בבית ספרנו", שנוצר על ידי 14 אימהות שכולות ממלחמת חרבות ברזל. הוא נעשה במסגרת קורס וידאותרפיה ייחודי של בית הספר לקולנוע מעלה. האימהות מציגות בסרט את מסען האישי בעיבוד חוויית השכול דרך יצירה קולנועית. הסרט חושף את הדילמות והכאב לצד שביבי תקווה ואמונה בהמשך החיים.

מצלמה כדרך לעבד את השכול

"לא בבית ספרנו" הוא תוצר של תהליך טיפולי עמוק, בו שימשה המצלמה ככלי לביטוי רגשי. דרך הסרט, מוצגות שלל דילמות שמלוות את האימהות כמו כיצד חוגגים יום הולדת לבן שנפל, איך ממשיכים לחיות לצד הזיכרון, ומהו המאבק היומיומי כאשר החיים נחצים לשניים. עם סיום ההקרנה, נערך פאנל פתוח בהנחיית נטע אריאל, מנהלת בית הספר מעלה, ובהשתתפות ארבע מהיוצרות. את הקורס הנחו הפסיכולוגית רחל חנוך והקולנוענית מירי בוקר.

"ציר הזיכרון וההנצחה לצד ציר העשייה"

נטע אריאל ציינה: "בית הספר לקולנוע מעלה פיתח לפני הרבה שנים את שיטת הוידאו תראפיה, סדנאות טיפוליות באמצעות אומנויות הקולנוע. לצערנו, מאז צוק איתן, צברנו נסיון רב בעבודה עם בני משפחות שכולות. בקבוצת האימהות ממלחמת חרבות ברזל היו נשים עוצמתיות וחזקות. הסרט שיצרו הינו מסמך מרתק וחשוב עבור החברה הישראלית".

סרט שכול
הקרנת הסרט במאהל הגבורה | צילום: פורום הגבורה

גילה ויזל, אימו של אלקנה הי"ד שהשתתפה בפרויקט, אמרה: "אני מודה על הזכות לשותפות בפרויקט מדהים המתקיים שנים רבות. ההשתתפות בקורס ובסרט חידדה אצלי את התובנה עד כמה חיינו נעים בשני קווים מקבילים. ציר הזיכרון וההנצחה לצד ציר העשייה. אני שמחה מאד שהשתתפתי בקורס. הכרתי אימהות עוצמתיות איתן ניתן היה לחלוק יחד את מסע השכול ואף להמשיך להיות בקשר חם ומחבק".

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
המשך לכתבה המלאה >>
המשך לכתבה המלאה >>
טוען עוד כתבות