מאז נפטר האפיפיור פרנצ'יסקוס לפני כשבוע ימים התעורר סוג של דיון פנימי בתוך ישראל. הדיון החל בעקבות פרסום מודעת תנחומים באתר הרשמי של משרד החוץ, וכעבור שעות אחדות ההודעה הורדה ללא כל הסבר. עברו יומיים ומודעת תנחומים חדשה עלתה לאוויר. כאמור, זיג-זג לא מובן זה עורר דיון וביקורת כלפי מקבלי ההחלטות במשרד החוץ.
ישראל שחקן במערכה
לישראלי הממוצע מותו של האפיפיור הוא חסר משמעות. אבל עבור למעלה ממיליארד קתולים שרואים באפיפיור את נציגו של האל בעולם, מותו הוא האירוע החשוב ביותר שמסעיר את נפשם. בתוך הציבור הקתולי הענק הזה יש פוליטיקאים רבים, אנשי עסקים בכירים ומעצבי דעת קהל. חלקם בעלי השפעה גדולה על המערכת הבינלאומית, וכידוע ישראל היא שחקן במערכת זו, כך שיש היתכנות להשפעה של אותם שחקנים על ישראל גם אם בדרך עקיפה ו/או מועטה.
ולכן, אומנם מדובר בדיון שבעיני רבים בישראל הוא תיאורטי, אך בפועל הוא ממשי וחשוב – איך ישראל הייתה צריכה להגיב למותו של האפיפיור פרנצ'סקוס בידיעה שמדובר באפיפיור שנחשב מאוד עוין את ישראל ומדיניותה, במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר?
" חשוב לנסות ולהתייחס לאירוע רק בעיניים מקצועיות"
אינני נכנס לשאלה התיאולוגית או לדיון פילוסופי. כדיפלומט וכמי שעוסק בתחום המדיני, חשוב לנסות ולהתייחס לאירוע רק בעיניים מקצועיות. ובכן, לפני הכל חשוב להבין שמדובר בדמות דתית אולי החשובה והמשפיעה ביותר בעולם. יותר מכל זרם אחר בנצרות, יותר מהדלאי למה ויותר מכל מנהיג מוסלמי בעולם. קהל מאמיניו הוא הגדול ביותר בעולם. נכון, שהקתוליות בדעיכה בעשורים האחרונים, ובכל זאת למעלה ממיליארד מאמינים מחכים כל יום ראשון למוצא פיו, וזה לא דבר של מה בכך.
פרנצ'סקוס הוא האפיפיור הראשון מדרום אמריקה. גישתו האמונית דומה לגישתו של ישו כפי שמופיעה בברית החדשה שעיקרה סיוע למסכנים ולחלשים. פרנצ'סקוס הרגיש כי הוא מייצג את חסרי הקול והכוח. הוא שימש כפה שלהם וראה אותם כשולחיו העיקריים. מיהו חלש ומסכן אתם שואלים? כל מי שסובל, נפגע או חסר קול. את פרנצ'סקוס לא עניינה הסיבה למסכנותו של האדם, האם זה באשמתו או לא, האם הוא גרם לכך או לא, האם זה מגיע לו או לא. מבחינתו, מסכן וחלש הוא בהכרח צודק שראוי לחסדיו.
גישה זו מזכירה מאוד את הגישה הפרוגרסיבית שרואה בחלש ובמיעוט את הצודק, ואילו החזק והרוב הם המדכאים והרעים. הפרוגרסיבים, בדומה לפרנצ'סקוס לא מתעניינים במעשיהם של החלשים האם פעלו כדין, האם הם שומרי חוק ואנשים טובים או שמא מדובר באספסוף פורע חוק ומסוכן. מבחינתם אם אתה חלש ומיעוט אתה בהכרח צודק וצדיק.
לשלוח מכתב תנחומים רשמי או לא?
ולכן לדעתי, השאלה שאיתה צריך הדיפלומט הישראלי להתמודד היא איך להתייחס למותו של פרנצ'סקוס. האם לשלוח מכתב תנחומים רשמי או לא? האם לשלוח נציג רשמי שישתתף בהלוויה מטעם המדינה או לא? האם להשתתף בצער הכנסייה, להתעלם או אולי אפילו לבקר? כל התשובות לשאלות אלה אינן תשובות עבור האזרח הפרטי, אך הם כן חשובים עבור מדינת ישראל. תשובה 'פחות' נכונה/ראויה עלולה לפגוע ברמה כזו או אחרת באינטרסים שלנו, ומי צריך לפתוח היום חזית מול מיליארד ויותר מאמינים קתולים? ולכן מדובר בנושא רגיש ומורכב.
לצאת ידי חובה
דעתי האישית – כישראלי, כציוני, כאדם דתי, כדיפלומט וכמי שדוגל בקידום מדיניות אקטיביסטית לאומית – היא שמצד אחד אין צורך, טעם ומשמעות להתנגח בכוח עם הכנסייה הקתולית, בטח לא על נושא שכזה, כבודו של אפיפיור שנפטר. מצד שני, אין צורך, טעם ומשמעות שנהיה יותר צדיקים מהאפיפיור (בהקשר הזה תרתי משמע) בהתייחסותנו למותו של פרנצ'סקוס. ומשום כך אני בדעה שמדינת ישראל הייתה צריכה לצאת בהודעת תנחומים מינימליסטית, רק כדי לעבור את הרף של "לצאת ידי חובה".
בנוסף, הייתי שולח נציג בדרג בינוני בלבד להלוויה, שגריר ישראל בוותיקן במקרה הזה, כפי שאכן קרה. הייתי גם מורה לכל הנציגים הדיפלומטיים של ישראל בעולם להימנע מחתימה על ספרי התנחומים של הנציגים הקתולים בנציגויות שלהם בעולם. תגובה זו תשדר לקתולים שאנחנו מכבדים את האפיפיור כפי שנדרש בפרוטוקול הדיפלומטי אך סנטימטר לא יותר מכך, ובדרך זו הם לא יוכלו לבוא אלינו בטענות.
האינטרסים ולא רגשות או תחושות
האם הם יאהבו את זה? לא. האם תחושתם צריכה לשנות את התנהלותנו? ממש לא. יהיו שיאשימו אותי שתגובה זו היא כניעה (איפה הכניעה למען השם) או התרפסות (שיראו לי היכן היא נמנ צאת). אני בדעה שהתגובה מינימליסטית ודי בכך. חשוב להבין שיש לנו חובה בראש וראשונה להתחשב באינטרסים שלנו שנמצאים על השולחן ולפעול בהתאם. דיפלומטיה מקצועית ונכונה היא זו שמבינה שבעולם המדיני, במיוחד מול הקהילה הבינלאומית, האינטרסים הם שצריכים להוביל בקבלת ההחלטות. האינטרסים ולא רגשות או תחושות.
גלעד כץ הוא לשעבר הקונסול הכללי של ישראל בדרום-מערב ארה"ב, ולשעבר ראש מטה שר החוץ לדיפלומטיה והסברה
מסכים עם כל מילה
צודק.