70 שנה אחרי ליל הבדולח שורד השואה החזיר את בתי הכנסת לחיים

מאיר שורץ היה ילד בליל הבדולח. 70 שנה אחרי, המחקר שלו שינה את ספרי ההיסטוריה ועזר לעולם להבין את ממדי האירוע הנורא: לא 250 בתי כנסת נשרפו בליל הבדולח – אלא כ-2,890
מאיר שורץ

בית הכנסת 'עדת ישראל' לאחר ליל הבדולח | צילום: באדיבות המשפחה

מה שהתחיל כוויכוח עם ראש העיר, התגלגל למציאת אלפי בתי כנסת שנשרפו ונשכחו. מאיר שורץ, היסטוריון וניצול שואה, ראה בתור ילד את בית הכנסת בו נהג להתפלל עולה בלהבות בבוקר ה-9 בנובמבר, ליל הבדולח. 50 שנה לאחר מכן, כשביקר בעיר הולדתו גילה שאין לו כל זכר. באותו יום החליט מאיר, סבי, לצאת למסע לגילוי בתי הכנסת שנשרפו באותו לילה איום. מסע ששינה את ההיסטוריה.

בית הכנסת עולה באש

זה קרה בחצות, ב-9 בנובמבר 1938. יוסף בן ה-15 ומאיר בן ה-12 ישנים בביתם שבנירנברג. אמם מאושפזת, אביהם – גבאי בית הכנסת – נעדר, לאחר מכן נאמר להם שהוא מת מדום לב. באותו לילה, דפיקות עזות על הדלת. יוסף, אחיו, ניגש לדלת – וסופג מכה בפנים. קבוצה של גרמנים פורצת פנימה, שוברת, בוזזת, גונבת. בין הדברים שלקחו היה את התפילין של מאיר בן ה-12. כשעזבו, השאירו איום ברור: לא לצאת מהבית עד הבוקר.

מאיר שורץ
מאיר שורץ בן ה-4 עם אחיו הגדול יוסף | צילום: באדיבות המשפחה

למחרת, מאיר ואחיו יצאו החוצה. הם ראו יהודים חבולים, שותקים. ואז – את בית הכנסת עולה באש. כמה רחובות משם ראו עוד בית כנסת בוער. לימים ייקרא הלילה הזה ליל הבדולח. היטלר הבין שאם העולם שותק כשבתי כנסת נשרפים, הוא יכול להמשיך.

אביך לא מת מדום לב – הוא נרצח

40 שנה אחרי, מאיר כבר גר בירושלים. טלפון אחד משנה הכל: אלמנת בן-דודו קוראת לו ללונדון, לפני מותה. היא מגלה לו: אביך לא מת מדום לב – הוא נרצח בירי בתחנת הרכבת. מאיר המום, אך נחוש. הוא טס לגרמניה, מתיישב בבית קפה קטן, ופותח בשיחה עם קשיש מקומי. הקשיש בחושבו שמאיר הוא היסטוריון מזמין אותו לשיחה בביתו.

מאיר שורץ
אביו של מאיר, אליעזר שורץ, במדי הקצין שלו מתקופת מלחמת העולם הראשונה | צילום: באדיבות המשפחה

"הייתי חייל בצבא הגרמני במלחמת העולם", מספר הקשיש. "היינו באימונים ואחת לכמה זמן יצאנו הביתה. ביום חורפי אחד, הגעתי לתחנת רכבת עם חבר, ראינו שם יהודי וירינו בו". מאיר מגיש תלונה, אבל הרוצח נפטר מזקנה כעבור חצי שנה. ההודאה בידו – אך המשפט לעולם לא יתקיים.

"כאן עמד בית הכנסת שלנו"

55 שנה לאחר ליל הבדולח, מאיר שורץ, פרופסור לביולוגיה ומומחה עולמי לגידולי מים, מוזמן להרצות בנירנברג, עיר הולדתו. ראש העיר מציע לו סיור ומאיר נענה. מאיר מצביע על תחנת דלק: "כאן עמד בית הכנסת שלנו". ראש העיר משיב בנימוס: "אין שום תיעוד לבית כנסת שהיה במקום הזה".

ליל הבדולח
מאיר שורץ ורעייתו, מרים, לצד האנדרטה שהוקמה לזכר בית הכנסת 'עדת ישראל'. | צילום: באדיבות המשפחה

מאיר לא מתבלבל. באותו ערב הוא כותב מאמר של 20 עמודים על בית הכנסת, שמות הרבנים, המנהגים והמבנה. למחרת מגיש אותו לראש העיר – שמברר וחוזר בהלם: הכל נכון. יום למחרת, מצביע מאיר על מקום נוסף, ראש העיר כבר לא מתווכח, מחפש וגם שם מתגלה בית כנסת שלא תועד מעולם.

הסיום: נר שלא נכבה

מאיר הבין: אם שני בתי כנסת נשכחו, אולי יש עוד מאות. במשך 15 שנים חקר, תיעד ופרסם שישה ספרים – שחשפו: לא 250 בתי כנסת נהרסו בליל הבדולח – אלא כ-2,890. כתוצאה ממחקרו, עודכנו ספרי ההיסטוריה ברחבי העולם. ביוזמתו בתי כנסת רבים בישראל משאירים בליל 9 בנובמבר את האורות דולקים – סמל לאור שלא כבה.

ליל הבדולח
עם למעלה ממאה צאצאים. משפחתו של מאיר שורץ כשנה וחצי לפני פטירתו | צילום: באדיבות המשפחה

מאיר שורץ נפטר לפני שלוש שנים, ביום הולדתו ה-96. הוא הותיר אחריו יותר ממאה צאצאים, והיסטוריה יהודית מתוקנת. הוא היה ילד שנכח כשבתי הכנסת בערו – והפך לאיש שהחזיר אותם לדפי ההיסטוריה.

שתפו כתבה זו:

4.5 2 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
2 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
נכד של מאיר שורץ
נכד של מאיר שורץ
1 שנה לפני

זכיתי להיות צאצא של אדם גדול.לא נשכח אותך סבא

תפארת
תפארת
1 שנה לפני

אביעד תודה על הכתבה!!
איזה זכות

טוען עוד כתבות