אייל כץ, קצין קרבי במילואים, סיים לאחרונה תקופה ממושכת של שירות במדים – 270 ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר, שכללו שני סבבי לחימה בצפון. אלא שבשנה האחרונה, לצד השירות הביטחוני, כץ בחר לחזור למקום שבו התחיל את דרכו – תנועת הנוער העובד והלומד. הוא הוריד את מדי הקרב, לבש את החולצה הכחולה של חטיבת בני המושבים ומצא את עצמו מוביל את הדור הבא.
"הייתי אחרי תואר ראשון בפיזיקה, ואחרי הסבב השני שלי בצפון, כשאחד המפקדים במחלקה הציע לי להצטרף איתו לסמינר מדצ"ים (מדריכים צעירים) בתנועה", הוא מספר.
"הרבה זמן רציתי לעשות תפקיד בתנועה. מאוד אהבתי את זה כשהייתי נער, ואני מאוד מאמין בדרך שלה. אז החלטתי לקפוץ על ההזדמנות".
מהפגזות בגבול לבנון – לסמינר מד"צים
כץ גדל בקן מזכרת בתיה של הנוער העובד והלומד. הוא היה חניך, מדריך ועשה שנת שירות בתנועה. משם המשיך לגרעין נח"ל, לפיקוד וקצונה בגדוד 50, ובשלב מסוים גם ניתק מהגרעין לטובת מסלול קרבי מלא. אחרי השירות הסדיר שמר על קשר עם החיילים שפיקד עליהם, ובמקביל למד לתואר ראשון.
ההצעה להצטרף לסמינר הייתה עבורו סגירת מעגל: "רגע לפני היינו בגבול לבנון וחטפנו הפגזות, ועכשיו אנחנו מורידים את המדים ושמים חולצת תנועה. חזרתי לעשות משהו שלא עשיתי 12 שנה. זאת הייתה חוויה מטורפת".
אותם ערכים בלבוש אחר
מאותו הקיץ, כץ לא הפסיק. הוא השתלב בתפקידים שונים בחטיבת בני המושבים, החל מהובלה של טיולים ועד לניהול הלוגיסטיקה באירועים של מאות חניכים. "לא מזמן חזרתי מטיול חנוכה שבו הייתי אחראי על התשתיות והמנהל של כ-900 חניכים. זה אתגר לא קטן, אבל גם תחושת סיפוק עצומה".
כיום, הוא משמש בתפקיד קבוע בתנועה – וממשיך לשלב בין עולם הערכים שגדל עליו, לבין היכולות שרכש בצבא: "המעבר מהמדים לחולצה הכחולה אולי נראה חד למי שמסתכל מהצד, אך זאת אותה שליחות. אם בצה"ל מדובר בהגנה על המדינה, כאן מדובר בחינוך של הדור הבא. אלה אותם ערכים, פשוט בלבוש אחר".
הסיפור של אייל כץ אינו רק סיפור אישי, אלא גם עדות חיה לקשר ההדוק שבין תנועות הנוער, השירות הצבאי ותחושת השליחות האזרחית.
