מדד ההשפעה הסביבתית מציג לציבור את נתוני הסיכון לסביבה ממפעלי תעשייה הנמצאים בתפעולן או בבעלותן של חברות ציבוריות וממשלתיות. המדד בוחן את הסיכון הסביבתי ביותר מ-120 מפעלי תעשייה גדולים הפועלים תחת 46 חברות ציבוריות או ממשלתיות. נתוני המשרד להגנת הסביבה שפורסמו הבוקר (ה') מצביעים על שלושה מיזמים אשר פועלים לשינוי סביבתי.
בשנת 2023 בלטו מיזמי ההתייעלות הסביבתית הבאים:
- אינפיניה בע"מ חדרה – מקסום השבת קולחים לייצור נייר, עם התייעלות של 14% בהקטנת השימוש במים טריים למפעל.
- או.פי.סי רותם – איסוף ניקוזי מערכת תגבור הספק והחזרה לתהליך, עם התייעלות של 18.4% בהפחתת צריכת מֵי מקורות למפעל.
- או.פי.סי חדרה – צמצום כמות המים הנדרשת לקירור שפכי תעשייה, עם התייעלות של 23.2% בצמצום כמות המים הנדרשת לקירור למפעל.
פעילות לשיפור הביצועים הסביבתיים מעבר לחובה החוקית
מלבד הניקוד השלילי במדד, חברה או מפעל זכאים לניקוד חיובי בעבור מגוון פעולות שנעשות מעבר לנדרש מהן בדין, בהן: הסמכת מפעלי החברה לתקן ניהול סביבתי או לתקן ניהול אנרגיה. דיווח סביבתי וולונטרי ל-Carbon Disclosure Project (CDP). דיווח למערך הדיווח על פליטות גזי חממה של המשרד להגנת הסביבה או דיווח על פי מנגנון ה-GRI ברמות Core או Comprehensive (לפי בדיקה חיצונית בלתי תלויה ומאושרת).
נוסף על כך, חברה תזכה לניקוד חיובי אם הפחיתה את השפעתה הסביבתית ביוזמתה בשיעור של יותר מ-10% במצטבר בלא דרישה חוקית.
מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה מתפרסם זו השנה ה-12. המדד מציג נתוני סיכון סביבתי ממפעלי תעשייה ציבוריים וממשלתיים, ומאפשר השוואה בין ביצועי החברות. המדד לשנים 2023-2022 בוחן 125 מפעלים של 46 חברות, ומדרג את רמת ההשפעה השלילית שלהם על הסביבה לפי שיטת ניקוד. דירוג גבוה מעיד על סיכון סביבתי גבוה יותר. המדד מסייע לחברות לפעול באחריות ומספק למשקיעים מידע ממשלתי בלתי תלוי על הסיכונים הסביבתיים של החברות.
איך נקבע הדירוג הסביבתי של החברות והמפעלים?
מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה מדרג את החברות והמפעלים על בסיס שילוב של מספר רכיבים עיקריים. דירוג גבוה במדד מעיד על פוטנציאל סיכון סביבתי גבוה יותר.
- השפעה סביבתית ישירה – חלק משמעותי מהציון נקבע לפי פליטות מזהמים לאוויר, לים, לנחלים ולקרקע, וכן על פי הזרמות שפכים, יצירת פסולת ושימוש בחומרים מסוכנים. גם מיקום המפעל נלקח בחשבון. מפעלים הממוקמים בקרבת אוכלוסייה או מקורות מים רגישים מקבלים ניקוד גבוה יותר.
- פיקוח ואכיפה – הדירוג לוקח בחשבון הפרות סביבתיות שהתגלו בביקורות המשרד להגנת הסביבה. כולל: קנסות, צווים והתראות. מפעלים שקיבלו התראות, קנסות או צווים נכללים בניקוד השלילי של המדד.
- ניהול סביבתי והתייעלות – לצד ההשפעה השלילית, המדד גם מזהה חברות שפועלות לצמצום טביעת הרגל הסביבתית שלהן. חברות ומפעלים שמיישמים נהלים מתקדמים ומדווחים באופן וולונטרי על פליטות גזי חממה או פועלים להפחתת זיהום ביוזמתם, מקבלים ניקוד חיובי שמאזן את דירוגם במדד.
- תוכניות התייעלות והפחתת זיהום – חברות שצמצמו את השפעתן הסביבתית ביותר מ-10% ללא דרישה חוקית מקבלות תוספת ניקוד חיובי. גם פרויקטים של שימוש חוזר במים, הפחתת פליטות ושדרוג מתקנים נלקחים בחשבון.
לאחר שקלול הפרמטרים: עשרת המפעלים שדורגו עם ההשפעה הסביבתית הגדולה ביותר למדד 2023
בית זיקוק אשדוד – 462. כיל רותם 459. בתי זיקוק לנפט – 408. שפד"ן – 374. כרמל אולפינים – 351. מפעלי ים המלח – 331. אסדת תמר – 309. תחנת הכוח אורות רבין – 253. גדיב תעשיות פטרוכימיה – 221. ג'י.אי.אס – מתחם בז"ן – 213.
עשר החברות הציבוריות בעלות ההשפעה הסביבתית השלילית ביותר למדד 2023
ניקוד גבוה = פוטנציאל סיכון סביבתי גבוה. הדירוג ניתן על פי שיעור האחזקה או החשיפה של החברות למפעלים המדורגים:
בית זיקוק אשדוד 462. אלקו החזקות – 501. ורידיס אינווירונמנט – 503. מקורות חברת מים – 617. החברה לישראל – 645. ג'נריישן קפיטל – 920. אלקטרה – 1,004. חברת החשמל לישראל – 1,073. בתי זיקוק לנפט – 1,193. איי.סי.אל גרופ – 1,533.
