הממשלה מתכנסת הערב (ה') לדון בפיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר, כאשר ההצבעה צפויה להתקיים בתוך שעות ספורות. בר זומן לדיון, אך בחר שלא להגיע. לעומת זאת, היועמ"שית הגיעה להשתתף בישיבה. לפי ההצעה שהוגשה, כהונתו של בר תסתיים בעוד כחודש, ב-20 באפריל.
ראש השב"כ שלח מכתב לשרי הממשלה
בר ביקר בחריפות את ישיבת הממשלה במכתבו: "הדיון אינו עומד בהוראות החוק והכללים. ההחלטה הוצגה בטענות כלליות, שטחיות וללא בסיס, מה שלא מאפשר לי לספק מענה מסודר", כתב. הוא ציין כי פנה לראש הממשלה נתניהו וביקש לקבל דוגמאות לטענות על "חוסר האמון" שהועלו נגדו, אך לא קיבל מענה. לדבריו, "ההאשמות נגדי חסרות בסיס לחלוטין ומהוות מסווה למניעים אחרים – זרים ופסולים מיסודם".
כזכור, הזימון לישיבה נשלח למרות חוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה, לפיה יש לקבל את חוות דעתה של הוועדה למינוי בכירים לפני שהממשלה מחליטה על הפיטורים. מנגד, מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, טען כי היועמ"שית חורגת מסמכותה וכי אין הכרח לקבל את המלצת הוועדה במקרה זה.
בשלב זה בג"ץ נמנע מלהתערב
בינתיים, בית המשפט העליון דחה עתירות שניסו למנוע את כינוס הישיבה וקבע כי "זמנה של הביקורת השיפוטית הוא לאחר קבלת ההחלטה". המשמעות היא כי בג"ץ לא ימנע את הדיון והממשלה רשאית להתכנס ולהכריע בנושא.
במידה וההחלטה על הדחתו תאושר, צפוי נתניהו למנות ממלא מקום זמני עד שיוחלט על מחליף קבוע לתפקיד.
חילוקי דעות על תפקוד השב"כ
בלשכת ראש הממשלה מסבירים כי ההחלטה להדיח את בר נובעת מ"חוסר אמון מקצועי ואישי מתמשך", אשר משפיע על תפקוד השב"כ בתקופה זו. לטענתם "בזמן מלחמה יש צורך במניעת פגיעה בתפקוד". עוד נטען כי נתניהו סבור שתפיסתו הביטחונית של בר "שגויה מיסודה ואינה תואמת את המדיניות הביטחונית שראש הממשלה מאמין בה".
גורמים מדיניים ציינו כי ההחלטה התקבלה בין היתר בשל "כשלי השב"כ ב-7 באוקטובר", עמדתו של בר בנוגע למשא ומתן להשבת החטופים, וכן חקירות שהשירות מנהל לאחרונה, כולל בפרשת "קטארגייט", הנוגעת לחשדות כלפי גורמים בלשכת ראש הממשלה.
