מליאת הכנסת אישרה היום (ד'), בקריאה טרומית את הצעת חוק-יסוד: כניסה, הגירה ומעמד בישראל, שהגישו חברי הכנסת שמחה רוטמן וצביקה פוגל. ההצעה, שעברה ברוב של 58 תומכים מול 30 מתנגדים, מבקשת להסדיר את כללי הכניסה לישראל, קבלת המעמד וההרחקה, תוך צמצום יכולת ההתערבות של בתי המשפט בנושא.
חוק יסוד עם שיניים: מה כולל החוק החדש?
החוק קובע כי מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, וכי תהיה לו עליונות על חוקים אחרים, אלא אם נקבע במפורש אחרת. מוצע להגביל את מספר מקבלי המעמד באמצעות מכסה שנתית, ולמנוע מתושבי מדינות מסוימות לקבל אזרחות או תושבות, בכפוף לאישור הכנסת. בנוסף, החוק אוסר על שוהים בלתי חוקיים לפנות לבתי המשפט בענייני מעמד, למעט לפי חוק השבות.
עוד מוצע כי המדינה תפעל להרחיק שוהים בלתי חוקיים, ובמקרים שבהם לא ניתן לגרשם, היא תעודד את עזיבתם באמצעים כמו החזקה במשמורת, החזקת כספים ומניעת שירותים. החוק כולל סעיף שיריון, שיקשה על שינויו בעתיד ללא רוב מוחלט בכנסת.
עוד באותו הנושא
הקרב על מדיניות ההגירה: למה דווקא עכשיו?
הצעת החוק מגיעה על רקע שנים של עימותים משפטיים ופוליטיים סביב סוגיית ההגירה. בעבר ניסה המחוקק לקבוע כללים מחמירים יותר להרחקת מסתננים ולמניעת הגירה בלתי חוקית, אך בג"ץ פסל חלק מהם בנימוק של פגיעה בזכויות האדם. יוזמי החוק טוענים כי הוא יבטיח מדיניות ברורה שתימנע מהחלטות שיפוטיות לשנות את מדיניות הממשלה.
לדברי ח"כ שמחה רוטמן, "מדינת ישראל מתמודדת עם גלי הגירה בלתי חוקיים, אך עד היום לא נחקק חוק שמסדיר את הנושא. אנחנו מציעים מסגרת חוקתית ברורה שתמנע מהחלטות שיפוטיות לשנות את מדיניות הממשלה". ח"כ צביקה פוגל הוסיף: "אין מדינה מערבית שלא מסדירה בחוק את מדיניות ההגירה שלה. רק אצלנו יש כאוס שגורם לבתי המשפט להחליט במקומנו. הגיע הזמן לעשות סדר".
סערה בכנסת: בין זהות יהודית לזכויות אדם
תומכי החוק טוענים כי הוא חיוני לשמירה על אופייה היהודי של המדינה, ולמניעת ניצול פרצות משפטיות שמובילות למעמד קבוע למהגרים בלתי חוקיים. לדבריהם, הממשלה צריכה לקבוע את מדיניות ההגירה, ולא בתי המשפט.
מנגד, מתנגדי החוק, בהם חברי אופוזיציה וארגוני זכויות אדם, מזהירים כי הוא ימנע הגנה ממבקשי מקלט ויפגע בזכותם להליך הוגן. ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה הזהיר כי "זה חוק דרקוני שמוחק את זכותם של פליטים להליך הוגן ומונע מהם אפילו את האפשרות לפנות לבית המשפט. זה לא חוק הגירה, אלא חוק לסגירת שערי המדינה לכל מי שאינו יהודי".
עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח מתח ביקורת חריפה על ההצעה: "הצעת החוק מבקשת לגזול ממהגרים וממבקשי מקלט את זכויות האדם שלהם, ולקבוע שאינם זכאים לפנות לבתי המשפט בעניין מעמדם".
מה צפוי עכשיו?
הצעת החוק תעבור לדיון בוועדת הכנסת, שם יוחלט איזו ועדה תטפל בהמשך החקיקה. אם תאושר בשלוש קריאות, היא תהפוך לחוק-יסוד מחייב שישפיע באופן משמעותי על מדיניות ההגירה של ישראל.