שירות הביטחון הכללי (שב"כ) פרסם הערב (ג') את עיקרי תחקיר 7 באוקטובר, ממנו עולה כי ניתן היה למנוע את טבח 7 באוקטובר במידה והארגון היה פועל אחרת. ראש השב"כ הודה בכשל החמור וציין: "כמי שעמד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי". המסמך שפורסם מציג תמונה מקיפה על הכשלים במתן התרעה, הטיפול במודיעין, וחוסר ההיערכות למתקפה הצבאית של חמאס.
רקע על המתקפה
בבוקר 7 באוקטובר, בשעה 06:29, פתח חמאס במתקפה רחבה על עוטף עזה. התקיפה לא זוהתה ככזו על ידי שב"כ, והארגון נכשל במתן התרעה מתאימה לגורמי הביטחון. מהתחקיר עולה כי כבר בליל ה-6-7 באוקטובר התקבלו סימנים מודיעיניים מעוררי חשש, אך אלה לא זכו למענה הולם.
כשלים מרכזיים במתן התרעה:
טיפול לקוי במודיעין:
תכנית חמאס למתקפה, שכונתה בישראל "חומות יריחו", התקבלה בשב"כ כבר בשנים 2018 ו-2022. על אף קיומם של סימנים מעידים על הכנות חמאס למתקפה, הם לא קושרו כראוי לאיום הצבאי, ולא הפכו לאיום ייחוס ממשי. חוסר זה פגע במיצוי המידע ובהבנת ההקשר של ידיעות מודיעיניות שהצטברו, במיוחד בימים ובשעות שקדמו להתקפה.
היעדר חלוקת אחריות ברורה עם צה"ל:
התחקיר מדגיש את הצורך בחידוד תחומי האחריות בין השב"כ לצה"ל. הארגון לא הצליח להתאים את תפיסת הסיכול לאיומים הצבאיים שהוצגו על ידי חמאס, ונתן משקל יתר למודלים של סיכול טרור, במקום להתכונן למתקפה צבאית רחבה.
כשל במנגנוני הבקרה
במהלך השנים האחרונות נסגרו יחידות בקרה בשב"כ, דבר שפגע ביכולת הפיקוח על תהליכי העבודה המודיעיניים. התוצאה הייתה חוסר יכולת לזהות בזמן אמת את ההכנות של חמאס ולמנוע את המתקפה.
פרטי המתקפה והטיפול במידע
המודיעין שהצטבר בליל המתקפה:
ב-7 באוקטובר, בשעה 03:03, הועברה התרעה לגורמי הביטחון השונים על "פעילות התקפית אפשרית" של חמאס, אך ההתרעה לא כללה מידע מדויק על היקף המתקפה הצפוי. התרעה זו לא תורגמה להנחיות אופרטיביות ברורות, מה שהוביל לאי הכנת הכוחות בשטח.
כשל בניהול החמ"ל המודיעיני:
בליל ה-6-7 באוקטובר לא בוצע שימוש במודל ההתרעה של השב"כ, אשר נבנה כחלק מההיערכות לחגי תשרי. בנוסף, התקבלו אינדיקציות לפעילות חריגה, אך אלו לא זכו למיצוי מלא ולא נבחנו מול תמונת המודיעין הכוללת.
מדיניות השקט שאפשרה לחמאס להתחמש
שגיאות אסטרטגיות ארוכות טווח:
מהתחקיר עולה כי מדיניות הממשלה לאורך השנים, שהתמקדה בשמירה על השקט בגבול רצועת עזה, אפשרה לחמאס לבנות את כוחה הצבאי. הכספים שהוזרמו מקטאר והעברתם לזרוע הצבאית של חמאס, לצד הימנעות ממהלכים התקפיים, אפשרו לארגון להפוך לכוח צבאי מאורגן בעל יכולות מתקדמות.
כשל בהבנת כוונות האויב:
השב"כ העריך כי חמאס יתמקד בהבערת יהודה ושומרון ולא צפויה מתקפה רחבה מהרצועה. הערכה זו התבררה כשגויה. בנוסף, חמאס ניצל את מגבלות הפעולה ברצועת עזה כדי להקשות על השב"כ בגיוס והפעלת סוכנים מודיעיניים.
פעולות שב"כ ביממות הראשונות למלחמה:
במהלך היממה הראשונה לאחר פרוץ המלחמה, נקט השב"כ בשורת פעולות מהירות, בהן:
- פתיחת חפ"קים ייעודיים לפיקוח על החטופים ולאיתור חוליות חודרות.
- הקמת חמ"ל לסיכול בכירי חמאס ברצועת עזה ובחו"ל.
- שליחת כוח ייעודי לצפון הארץ למוכנות לחדירת כוח רדואן.
- הפעלת כוח מיוחד לחקירת פעילי חמאס שנלכדו.
לקחים שהופקו בעקבות התחקיר:
לאור הממצאים הקשים, החל השב"כ להטמיע שינויים ארגוניים ונהלים חדשים:
- הקמת מכלול בקרה למודיעין התרעתי "און ליין".
- שינוי תפיסות עבודה בחטיבת המחקר.
- הקמת יחידת כספי טרור משותפת עם צה"ל.
- יצירת מודלי התרעה בכל חטיבה סיכולית.
- שיפור השילוביות עם יחידת 8200 של אמ"ן.
סיכום ומבט לעתיד
ראש השב"כ הדגיש כי הארגון מחויב לתקן את הליקויים ולוודא שמצב כזה לא יחזור על עצמו. "אנו מחויבים לתקן את הנדרש כדי למנוע, ככל שניתן, הישנותם של אסונות נוספים", אמר. שב"כ התחייב לשקיפות מלאה מול הציבור ולשיפור המערכות הפנימיות של הארגון.
