כולנו מכירים את ט"ו בשבט כחגה של ארץ ישראל. פירות יבשים ונטיעות הפכו כבר למנהג קבוע ופריחת השקדיה נהייתה לסמל של ממש, אלא שכפי שמדגיש מדריך הטיולים שרגא שמידלר כבר בפתיחת השיחה עימנו, זה לא תמיד היה כך.
"במשנה במסכת ראש השנה מוזכר שישנם ארבעה ראשי שנים, אחד מהם הוא ט"ו בשבט, ראש השנה לאילן", מסביר שמידלר. "ראש השנה לאילן היה יום שבעיקר נגע להלכות מסוימות הקשורות לתרומות ומעשרות ולא כל כך שמעו עליו בהקשרים אחרים".
"במאה ה-16, בתקופת האר"י הקדוש תיקנו האר"י ומקובלי צפת את 'סדר ט"ו בשבט' בצפת שבגליל העליון והפכו את ט"ו בשבט לנחת הכלל". לכן, קובע שמידלר "אין מתאים יותר מלחגוג את ט"ו בשבט בצורה שקשורה אליו באמת: לטייל כאן בגליל העליון".
מעיין בתוך בית מדרש
"באזור צפת יש מעיין נפלא בשם עין זיתים", פותח שמידלר את המלצתו הראשונה. "המעיין שנמצא בדרך בין צומת עין זיתים לבין צפת, שוכן בתוך ניקבה. צריך ללכת מתחת לאדמה איזה 50 מטר ואז מגיעים לסוג של חדר תת קרקעי".
למעיין המיוחד יש גם זווית היסטורית מרתקת: "המעיין נמצא בתוך בית מדרש שהיה בשימוש לפני 500 שנה. ראש הישיבה במקום היה רבי משה בן מכיר שחיבר את התפילה המוכרת מודה אני".
שש מעינות ופריחה נפלאה
"המקום השני הוא פארק בשם עמק התכלת. זה פארק של קק"ל שיש בו כמה מסלולי טיולים ולא פחות משש מעיינות. בפארק נמצאים המון בעלי חיים: יחמורים פרסים בנות יענה ועוד בעלי חיים שממש אפשר להסתובב ביניהם. המקום ממש פורח עכשיו מרקפות, כלניות, שקדיות ופרחי בר אחרים".
מערת מסתור ובוסתן עתיק
"המקום השלישי הוא נבוריא. מדובר בישוב יהודי עתיק ביער ביריה. יש שם בית כנסת עתיק עם כתובת יפהפייה שנלקחה למוזיאון ישראל ושוחזרה במקום שמספרת על התורם שתרם את עלויות המקום. במקום יש גם מערת מסתור אליה היו בורחים כשהרומאים היו מתקרבים לאזור ויוצאים מצלע ההר".
"על יד בית הכנסת יש בוסתן עתיק עם פריחה מרהיבה כשגם כאן השקדייה נוכחת ולידו יש תצפית נפלאה אל האזור".
געגוע לצפון
"שנה וחצי לא הייתה פה נפש חיה", הוא מסכם בהתרגשות. "אנשים התגעגעו לצפון, זו הריאה הירוקה של מדינת ישראל ואנחנו כבר מרגישים את המטיילים חוזרים לפה".
