שובן היום (ש') של ארבע התצפיתניות, לירי אלבג, דניאלה גלבוע, נעמה לוי וקרינה ארייב סיפק הצצה ראשונית לחוויות הקשות שעברו במהלך שהותן בשבי חמאס.
דאגה לחברותיה והצליחה לשמור על חוסן קבוצתי
על פי עדותן, הימים הראשונים לשבי, חטוף מבוגר דאג להן לאוכל ולמקלחות, אך מאוחר יותר נודע להן שהוא נהרג. הן תיארו כיצד הועברו ממקום למקום, לעיתים במנהרות ולעיתים במבנים בעזה, תוך כדי שחמאס מחפש אותן לנשים פלסטיניות.
הוחזקו בתנאים משפילים, בתנאים סניטריים ירודים, ולרוב לא התקלחו במשך זמן רב. הן נאלצו לבשל ולנקות עבור השובים שלהן, לעיתים גם בתקופות בהן קיבלו אוכל מועט – הן הצליחו לשמור על רוחן. המחבלים קראו להן "החיילות" בזלזול, אך הן סירבו להישבר. לירי, שתוארה בתור "המנהיגה של החבורה", דאגה לחברותיה והצליחה לשמור על חוסן קבוצתי גם ברגעים הקשים.
כמו כן, השבות שיתפו כי הן היו ביחד כל התקופה עם החטופה אגם ברגר, שנותרה בשבי, ובימים האחרונים לפני שחרורן הופרדו ממנה, מה שהפך את התקופה האחרונה לקשה מאוד עבורן.
במהלך השבי נחשפו הבנות לתקשורת, בעיקר לערוץ אל-ג'זירה, ואף קיבלו עדכונים על הלחימה של צה"ל בעזה דרך מחבלי חמאס. הן ידעו לספר על קריסת מבנה בדצמבר 2023 שגבה את חייהם של 21 חיילים, וציינו כי לתחושתן, הלחימה בחודש הזה היתה העצימה ביותר.
תעצומות הנפש: "הראנו להם על הבמה שזה לא מזיז לנו"
ההתמודדות שלהן הגיעה לשיאה במפגן הכוח של חמאס בעת שחרורן, אך הן לא נכנעו ללחץ. "הראנו להם על הבמה שזה לא מזיז לנו. אנחנו יותר חזקות מזה," הן סיפרו.
הבנות, שחזרו במצב גופני טוב יחסית, סיכמו את חוויותיהן בהומור וציינו כי למדו לדבר ערבית במהלך השבי. כאשר עלו על המסוק שהוביל אותן בחזרה ארצה, הן אף התלוצצו מול צוות האוויר שביקש מהן לשבת, ואמרו שעדיף שיבקשו מהם בערבית כי "הן לא מבינות עברית".
