בעידן שבו מהדורות החדשות מוצפות בדיווחים ופרשנויות על מלחמות, אסונות, איומים ומשברים, לא פלא שאנו מרגישים מוצפים, חסרי אונים ומיואשים. החדשות הרעות הפכו למנת חלקנו היומיומית, והן משפיעות על מצב הרוח שלנו, על האמון שלנו באחרים ועל תפיסת המציאות בכלל. בתוך המרחב הזה, חשיבותן של חדשות טובות בולטת ומעוררת מחשבה.
מחקרים מראים שיש קשר ישיר בין חשיפה למידע שלילי לבין רגשות שליליים וההשפעה הזו מלווה אותנו הרבה מעבר לרגע הקריאה. אבל יש גם צד שני למטבע – לחדשות טובות יש כוח מפתיע לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים ומרגישים.
ניתן ללמוד זאת ממחקריה של פרופ' ברברה פרדריקסון, פסיכולוגית אמריקאית מובילה שפיתחה את תיאוריית "ההרחבה והבנייה". תיאוריה זו מסבירה כיצד רגשות חיוביים אינם רק רגעי אושר חולפים, אלא כלים שמסייעים לאדם לבנות משאבים פסיכולוגיים, חברתיים ואף פיזיים לאורך זמן.
מה באמת קורה במוח שלנו כשאנחנו מרגישים טוב?
רגשות חיוביים אינם רק חוויות נעימות חולפות. הן מנגנונים פסיכולוגיים עוצמתיים שמרחיבים את טווח הקשב, התפיסה, החשיבה והפעולה שלנו.
כשאנחנו חווים שמחה, התלהבות או תחושת רוגע, אנחנו נפתחים להזדמנויות חדשות, נעשים יצירתיים יותר, ומצליחים להתמודד טוב יותר עם בעיות מורכבות.
לעומת זאת, רגשות שליליים כמו פחד, שנאה או כעס פועלים בכיוון ההפוך – הם מצמצמים את הקשב שלנו, מגבילים את טווח החוויות ומובילים להימנעות מחוויות חדשות. במצבים כאלה, בדיוק כמו במצבי חירום, המערכת הרגשית שלנו ממוקדת בהישרדות ובהתמודדות עם סכנה מיידית במקום בפתרונות יצירתיים או בתהליכי צמיחה.
מחשבה חיובית – תוצאה חיובית
מחקריה פורצי הדרך של פרופ' פרדריקסון מדגימים זאת היטב. בניסויים שערכה, היא הציגה למשתתפים סרטוני וידאו שעוררו רגשות שונים – חיוביים (שמחה ורוגע), שליליים (פחד וכעס) או ניטרליים – ואז בדקה איך הרגשות האלה משפיעים על החשיבה וההתנהגות שלהם.
התוצאות היו מרתקות: אנשים שחוו רגשות חיוביים הפגינו קשב רחב יותר, חשיבה גמישה יותר ויצירתיות מוגברת. לעומתם, אלה שחוו רגשות שליליים נטו לחשיבה ממוקדת אך מצומצמת – סוג החשיבה שעוזר לנו לשרוד במצבי סכנה, אבל פחות יעיל כשאנחנו צריכים לפתור בעיות מורכבות או לצמוח ולהתפתח.
ההשפעה של רגשות חיוביים לא מסתיימת ברגע שהרגש חולף. פרדריקסון גילתה שרגשות חיוביים יוצרים מעין "ספירלה חיובית" של צמיחה רגשית וקוגניטיבית. אנשים שחוו יותר רגשות חיוביים לאורך זמן בנו מערכות יחסים יציבות יותר, פיתחו חוסן נפשי גבוה יותר, והפגינו גמישות מחשבתית רבה יותר. החוויות החיוביות הללו הובילו לשיפור מתמשך הן ברווחה האישית שלהם והן ביכולות החברתיות שלה
אנשים שחוו יותר רגשות חיוביים לאורך זמן בנו מערכות יחסים יציבות יותר
מתוך ממצאיה של הפסיכולוגית האמריקאית שהקדישה את מחקרה לתחום הרגשות והפסיכולוגיה החיובית, ניתן לגזור שגם תוכן חדשותי חיובי יכול להוביל לתהליכים דומים: במקום להעמיק תחושות של דאגה וחוסר אונים, חשיפה לחדשות המעוררות השראה ואופטימיות עשויה לחזק את תחושת המסוגלות ולהוביל לפעולות פרו-חברתיות.
דרך חיים
חשיפה לחדשות חיוביות איננה "הפסקה מרעננת" בלבד, אלא כלי שיכול לשנות את הדרך שבה אנו חושבים ומתמודדים עם אתגרי החיים. המסרים שאנו סופגים משפיעים לא רק על מצב הרוח המיידי שלנו, אלא גם על האופן שבו אנו בונים לאורך זמן את משאבי חיינו האישיים והחברתיים.
אז בפעם הבאה שאתם מדפדפים בחדשות, אל תשכחו גם לחפש את הסיפורים שמאירים את הטוב שבעולם. הם עשויים להאיר לא רק את יומכם, אלא גם את הדרך בה אתם רואים את חייכם. זה הכוח שבחדשות חיוביות.
הכותבת היא הפרופסור הדסה ליטמן-עובדיה, המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת אריאל.
