ברקע חוסר ההסכמה על בחירת שופטים לבית המשפט העליון בשנתיים האחרונות, היום (ה') הגיעו להסכמה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין ויו״ר הימין הממלכתי ושר החוץ גדעון סער, על פשרה שתהווה תיקון היסטורי לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ועל עקרונות לחקיקת חוק יסוד: החקיקה. המתווה מובא לאחר שיח של כשנה וחצי בין השניים, ובעקבות שיחות עם השר לשעבר יזהר שי ותא״ל במיל׳ דדי שמחי, שניהם אבות שכולים.
מתווה ההסכמה
המתווה החדש מביא שורה של חידושים לעומת החוק הקיים, עם דגש על שקיפות, איזון ופתרון מחלוקות. בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, יוחלפו נציגי לשכת עורכי הדין בשני עורכי דין מקצועיים מטעם הקואליציה והאופוזיציה, ותהליכי המינויים יחייבו רוב חוצה מחנות שיכלול קואליציה, אופוזיציה ושופטים. נוסף לכך, נציגי העליון בוועדה לא יוכלו להטיל וטו על מינוי שופטים לעליון, ונקבע מנגנון למניעת שיתוק במינויים. בחוק יסוד החקיקה, יוגבלו הנושאים שבהם יעסקו חוקי יסוד, ויובטח הליך חקיקה ייחודי למניעת מחטפים. כמו כן, ביקורת שיפוטית על חקיקה רגילה תוגבל לבית המשפט העליון בלבד, בהרכב מיוחד וברוב מוגדר. בנוסף, ייחקק חוק יסוד חדש שיעגן את זכויות האזרח בהליך הפלילי, לשיפור השקיפות והאמון הציבורי במערכת המשפטית.
להלן מובא נוסח ההודעה המלא המפרט את המתווה:
הוועדה לבחירת שופטים:
- שינוי אבולוציוני: החלפת נציגי לשכת עורכי הדין לצד שמירה על רוב של אנשי המקצוע בוועדה והתבססות על המבנה הקיים: ההרכב יכלול: 2 שרים, 2 ח״כים, 2 עורכי דין ו-3 שופטים.
- מקצועיים – ללא ניגודי עניינים: במקום נציגי לשכת עורכי הדין יכהנו בועדה שני עורכי דין, אחד לפי בחירת הקואליציה והשני לפי בחירת האופוזיציה. עורכי הדין יהיו בעלי נסיון של לפחות עשר שנים בליטיגציה בבתי המשפט. בתקופת כהונתם כחברי הוועדה הם לא יוכלו להופיע בבתי המשפט. יישמר הרוב המקצועי בוועדה.
- מינויים יבוצעו רק בהסכמה חוצת מחנות: יידרש רוב של חמישה מקרב חברי הוועדה לבחירה בכלל הערכאות. בערכאות הנמוכות הרוב יהיה חייב לכלול לפחות חבר קואליציה אחד, חבר אופוזיציה אחד ושופט אחד.
- נציגי בית המשפט העליון בוועדה לא יוכלו להטיל וטו על בחירת שופטים לבית משפט זה כאשר יתגבש בוועדה רוב לכך: מינוי שופט לבית המשפט העליון ידרוש תמיכת לפחות חבר קואליציה אחד וחבר אופוזיציה אחד. המשמעות היא שלא תהיה בחירת שופטים ברוב קואליציוני ובד בבד לא תהיה בחירת שופטים ברוב שאינו כולל אף נציג מטעם הקואליציה. בהתחשב בתפקידי בג״צ, לרבות ביקורת שיפוטית על חקיקה, נכון שבסיס ההסכמה לערכאה זו יורכב מנציגי קואליציה ואופוזיציה.
- מנגנון להתגברות על שיתוק בבחירת שופטים: על מנת למנוע שיתוק בהיעדר הסכמות על מינויים לעליון, במקרה בו ישנם שני תקנים פנויים וחלפה שנה ללא מינוי, יופעל ההסדר הבא: נציגי הקואליציה/האופוזיציה יציגו כל אחד 3 מועמדים – מהם יבחר הצד השני (יחד עם נציגי השופטים) אחד.
- יעוגן בחוק כי נציגי הכנסת בוועדה יהיו אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. זאת, בניגוד למצב הקיים בו החברות חוצת המחנות אינה מוסדרת ואינה מובטחת.
- התיקון יהיה פרוספקטיבי וייכנס לתוקפו החל מהכנסת הבאה.
עקרונות לחוק יסוד: החקיקה
- יקודם חוק יסוד החקיקה שיקבע בין היתר את ההסדרים הנוגעים לחוקי יסוד.
- חוקי יסוד יעסקו בנושאים מוגדרים בלבד: זהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי ואופיה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר.
- הליכי החקיקה של חוק יסוד, תיקונו או ביטולו יהיו שונים מחקיקת חוק רגיל ויבטיחו שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות.
- לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד, למעט חוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות שיוכלו להיפסל ברוב של שלושה רבעים משופטי בית המשפט.
- ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית תיעשה רק ע״י ביהמ״ש העליון, והרוב הדרוש לפסילה יהיה לפחות מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון. הרכב לעניין זה יהיה מתשעה ומעלה.
זכויות האזרח הפלילי: כן סיכמו השניים כי יחוקק חוק יסוד שיהפוך לזכויות חוקתיות את זכויות האזרח בהליך הפלילי (חקירה ומשפט).
שני האבות השכולים שיזמו את המתווה: "בתקופה כזו, על כולנו לשים את טובת המדינה מעל הכל"
המתווה, שגובש ביוזמתם של השר לשעבר יזהר שי ותא"ל (מיל') דדי שמחה, כיוזמה של שני אבות שכולים, נולד מתוך תחושת אחריות ציבורית עמוקה. "מדינת ישראל מצויה בשעה היסטורית ונלחמת על עתידה במלחמה כואבת ומדממת," מסרו השניים. "בתקופה כזו, על כולנו לשים את טובת המדינה ואזרחיה מעל לכל".
השניים הודו לשרי המשפטים והחוץ על הירתמותם למהלך ואמרו: "גובש מתווה מתוקן שמסיר את החשש ממשבר חוקתי ומניח בסיס ראוי להסדרת הרכב הוועדה לבחירת שופטים".
הם ציינו כי המתווה נולד מתוך שיחות ודיונים רבים עם גורמים פוליטיים, משפטיים וציבוריים: "פעלנו לקדם הסכמה רחבה שתאפשר הליך בחירה המשלב עצמאות מערכת המשפט, רמה מקצועית בלתי מתפשרת, וגיוון מייצג לכלל הציבורים בישראל".
השניים הוסיפו: "שמחנו לראות פניות נענות בהבנה ובהסכמה משני צידי המפה הפוליטית, וזו ההזדמנות לקרוא לנבחרי הציבור להתעלות מעל המחלוקות ולתמוך במתווה שגובש". הם חתמו בקריאה לשרים לפרסם את המתווה ולפעול לקידומו בכנסת במהירות האפשרית.
עמית בכר: "מתווה מסוכן שמוביל לפוליטיזציה של מערכת המשפט"
ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, תקף בחריפות את המתווה החדש שהוצג לבחירת שופטים ולחקיקת חוק יסוד החקיקה, וכינה אותו "תרגיל מתעתע ומסוכן ליישום עקרונות ההפיכה המשטרית". לדבריו, "החלפת נציגי לשכת עורכי הדין בעורכי דין שייבחרו על ידי הכנסת מבטלת את הרוב המקצועי בוועדה לבחירת שופטים והופכת את ההליך לפוליטי".
בכר הזהיר כי "הפוליטיקאים יבחרו עורכי דין שיהיו עושי דברם, וכך יהפוך הליך הבחירה לנטול איזון. אם המנגנון הזה היה בתוקף היום, נציגי הקואליציה היו מציעים מועמדים כמו ד"ר אביעד בקשי, ונציגי האופוזיציה היו נאלצים לבחור מביניהם – זה מצב בלתי נסבל".
בנוגע לחוק יסוד החקיקה, ציין בכר כי אמנם מדובר במהלך נחוץ להסדרת היחסים בין הרשויות, אך הביצורים הנדרשים לשמירה על עצמאות מערכת המשפט נעדרים מהמתווה. לדבריו, "שלילת יכולתו של בג"ץ לבטל חוקי יסוד היא קיצונית ומסוכנת".
עוד הוסיף כי המתווה נועד להסיט את תשומת הלב מהצורך לקיים את בחירתו של השופט יצחק עמית לעליון, כפי שהורה בג"ץ: "על כך נעמוד, גם מול ניסיונות הפגיעה החמורים בלשכת עורכי הדין ובמקומה בוועדה".
