בשבוע עבר התגלה ממצא יוצא דופן שכבש את דמיונם של רבים. מנורת שמן עתיקה, בת 1,700 שנים מעוטרת בסמלים יהודיים, נמצאה בהר הזיתים. הממצא מאתגר את ההבנה המקובלת לפיה הייתה נוכחות יהודית מזערית בירושלים בתקופה ההיסטורית הזו, לאחר חורבן בית המקדש בשנת 70 לספירה וגירוש היהודים על ידי הרומאים, וכן בתקופה הביזנטית שבה נאסרה כניסתם של יהודים לירושלים.
כמורת דרך המתמחה בהיסטוריה של ירושלים, ביקשתי לחשוף את הפרטים המדויקים של הממצא, שכן מיקומו המדויק לא דווח בכלי התקשורת השונים. הבדיקה שערכתי העלתה כי המנורה התגלתה במערת קבורה, מתחת למתחם מגורים מודרני בן כ-15 שנה, הממוקם על אחת הפסגות של הר הזיתים. ההקשר יוצא הדופן הזה העלה שאלות נוספות:
מדוע התגלתה המנורה רק לאחרונה?
מדוע מיקומה המדויק של התגלית לא דווח בחדשות?
במטרה למצוא תשובות, שוחחתי עם דניאל לוריא, מנכ"ל עמותת עטרת כהנים, שמטרתה לחדש את החיים היהודיים בירושלים וסביבותיה, כולל באזור הר הזיתים. לוריא סיפק תובנות מרתקות על הגילוי והקשרו.
גילוי מודרני עם שורשים עתיקים
לדברי לוריא, לפני כשלוש שנים, לאחר רכישת המבנים ואכלוסם בידי משפחות יהודיות בגבעת השילוח, החלו להתפשט שמועות על מערות קבורה מתחת למבנים. עבור יהודים דתיים, העניין העלה בעיה רצינית:
- בנייה על גבי אתרי קבורה נחשבת לחוסר כבוד לנקברים.
- עבור כהנים (צאצאי אהרן הכהן עם דינים מיוחדים של טהרה), קרבה לאתרי קבורה הופכת את המקום לאסור לכניסה עבורם, גם אם מדובר בקברים בני 1,700 שנה.
כדי לטפל בחששות אלה, דניאל מספר כי רשות העתיקות ערכה חפירת הצלה מתחת למבנים. בחפירה נחשפו חמש מערות קבורה, שאחת מהן זוהתה כיהודית, ובתוכה נמצאה מנורת השמן המרשימה. כמו כן, נמצאו פסולת בת 1,700 שנה ועצמות אדם, שהובאו לקבורה מכובדת במקום אחר. בתגובה לחששות שעלו סביב טומאה הקשורה לקברים, התייעצו הרשויות עם גורמים רבניים ונקטו צעדים לפתרון הבעיה עבור המבקרים באזור.
סיפור מושרש בהיסטוריה יהודית
הר הזיתים הוא בעל משמעות חסרת תקדים בהיסטוריה היהודית. זהו המסלול שעליו הלך דוד המלך כשנמלט מירושלים במהלך מרד אבשלום, כפי שמצטט לוריא: "דוד עולה בהר הזיתים, עולה ובוכה; וראשו חפוי, והוא הולך יחף" (שמואל ב', ט"ו, ל'). על פי המדרש, דוד המלך עצר במהלך עלייתו כדי להביט לאחור לעבר מקום השכינה, שם לימים יעמוד בית המקדש.
מדוע הסיפור המלא לא דווח?
בתגובה לשאלה מדוע הסיפור לא הובא במלואו בכלי התקשורת השונים, השיב כי הוא אינו בטוח, אך משער שהשמטת המידע נובעת מרגישות פוליטית. לוריא הדגיש כי "דווקא בתקופה שבה מאיימים על ירושלים מבחוץ, יש צורך בגאווה במורשת היהודית".
מחשבות לחנוכה
פרסום התגלית עולה בקנה אחד עם חנוכה, חג המסמל עמידה יהודית על ערכים וסירוב לוותר על עקרונות יסוד. כפי שאנו מדליקים את נרות החנוכה, כך גם ממצאים כאלה מאירים את ההיסטוריה היהודית ומזכירים את הקשר העמוק לירושלים.
לאה בין-באומן היא מורת דרך מוסמכת בישראל ובעלת תואר שני בדת ומדינה במזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן.
