לאורך הדורות, תהו רבים האם יש קשר בין 2 מהמאורעות הגדולים של המאה ה-15, שהתחוללו בשנת 1492 – מצד אחד, גילוי יבשת אמריקה בידי כריסטופר קולומבוס בשליחות ממלכת ספרד המאוחדת; ומצד שני, גירוש יהודי ספרד מתחומי הממלכה – מהטראומות הקולקטיביות החשובות ביותר בהיסטוריה של העם היהודי. רבים תהו אם בספינותיו של קולומבוס שהו יהודים שגורשו באותה עת מספרד, וספקולציות עלו אף בנוגע לקולומבוס עצמו – אשר לו מוצא מעט עמום, וככל הנראה איטלקי.
אך כעת, מחקר מדעי מתקדם שבוצע בספרד בידי צוות חוקרים בהובלת מיגל לורנטה, טוען כי להשערות נמצא אישוש – וזאת על בסיס דגימות ד.נ.א. שנלקחו משאריות גופו של קולומבוס (כנראה; מקום קבורתו לא ידוע לחלוטין, והוא נמצא כנראה בכנסייה בסביליה), ובאופן מוצק יותר מקברו של בנו. הדגימות מוכיחות כי אצל קולומבוס ואצל בנו נמצאים שרידים חזקים של 'הכרומוזום היהודי' – מבנה גנטי שמאפיין בעיקר יהודים לאורך ימי הבינייים. צוות המחקר המדעי לא יכל להוסיף פרטים היסטוריים, וידע רק לשער שמוצאו האמיתי של קולומבוס הוא ממדינה מערב אירופית כלשהי.
קולומבוס הוא ללא ספק מן האנשים החשובים ביותר בהיסטוריה, ולא בכדי נחשבת תגליתו (על אף שמעולם לא הבין אותה לחלוטין בימי חייו) לאחת החשובות בתולדות המערב, והיסטוריונים רבים אף מחשיבים אותה כנקודת המעבר מימי הביניים לעת החדשה. חשוב לציין שבתקופה האחרונה עומד קולומבוס בלב מחלוקת ציבורית במדינות האמריקאיות השונות, כאשר רבים מצאצאי הילידים ותומכיהם הפוליטיים לא רואים בו מגלה ארצות מהולל אלא כובש וקולוניאליסט אכזר ורצחני. יש לקוות כי תגלית זו תעלה את המודעות לחשיבותם של היהודים בהיסטוריה האנושית, ולא תביא להתגברות אנטישמית נוספת בשם מאבק אנטי-קולוניאליסטי.
