אתמול (ה') בשעות הערב התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון מיוחד, אשר בו, על פי הפרסומים, נידונו האפשרויות השונות לתקיפה ישראלית באיראן, וייתכן ואף הוענק 'אור-ירוק' למתקפה מסוימת (או לכל הפחות, ניתנה הסמכה לגורמים מסוימים, כגון רה"מ או שר הביטחון, להחליט על העיתוי המתאים למתקפה). פעולה ישראלית זאת מצופה מאז ה-1 באוקטובר, אז שיגרה איראן לעבר ישראל 180 טילים בליסטיים מדויקים, לעבר בסיסי צבא (נבטים, חצרים, גלילות) הממוקמים בסמוך לערים גדולות. חלק גדול מהטילים יורטו, והאחרים לא גרמו לנזק של ממש – וההרוג היחידי במתקפה היה פלסטיני מרצועת עזה ששהה ביריחו; ואף על פי כן, בשל הפוטנציאל ההרסני של המתקפה, ובשל הצורך להשיב את ההרתעה הישראלית מול איראן, הכריזו שרים בכירים בישראל כי איראן 'ביצעה טעות חמורה', ושתגובת ישראל תהיה 'קשה, כואבת, ותגיע בעיתוי שיתאים לישראל'.
איך ישראל מתכוונת להגיב?
על פי ההעשרות, יש בפני ישראל 3 יעדים אופציונלים: אזרחיים, צבאיים, וגרעיניים. בפעם הקודמת שישראל הותקפה בטילים מאיראן, התגובה הגיעה בדמות תקיפת עמדות צבאיות בלב איראן (סמוך לאתר גרעיני רגיש). מול תימן הפגינה ישראל את יכולתה לפגוע באתרים אזרחיים, עם השמדת מיכליות נפט בנמל חודיידה (כאשר לאיראן יש שפע של עמדות נפט פוטנציאליות לפגיעה). ותקיפה מול אתרי הגרעין היא מן הסוג שישראל מתכננת מזה 20 שנים, וגם כזו שתפגע באחד האיומים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר נגד ישראל.
מאידך, יש צד שלילי בכל סוג של תקיפה: תקיפה על אתר צבאי בבירור איננה מספקת כדי לשמר את ההרתעה מול איראן; תקיפה על אתר גרעיני תהיה בעלת פוטנציאל לפתיחת מלחמה רשמית ומלאה בין איראן לישראל, ממנה מנסות מדינות האזור להימנע (ובנוסף, יש סיכוי קלוש שישראל תצליח לבצע פגיעה עמוקה דיו באתרי הגרעין בכוחות עצמה, או שהמתקפה באמת תעצור את פרויקט הגרעין האיראני). ותקיפה על אתר אזרחי עשויה להוביל למתקפה איראנית בעלת מאפיינים זהים על מתקנים ישראלים, או אפילו אמריקאים או סעודים במרחב. בנוסף, כבר כעת מצהירים האיראנים שיגיבו על כל ניסיון מתקפה בירי נרחב לעבר ישראל. לכל האפשרויות יש יתרונות וחסרונות, אך היתרון החשוב ביותר נשאר בכולם – הפגנת כוח של ישראל, התוקפת יעד מדויק במרחק אלפי ק"מ מגבולותיה.
