בית המשפט המחוזי בנצרת גזר היום (חמישי) את דינו של ליעד אדרי, הנאשם המרכזי בתיק. למרות חומרת המקרה, אדרי לא הורשע ברצח אלא בעבירות קלות יותר.
יואל להנגהל, עולה חדש בן קהילת בני המנשה מהודו ותלמיד ישיבת ההסדר במעלות, נדקר למוות באוקטובר 2022 בקריית שמונה. האירוע הטראגי התרחש כאשר קבוצה גדולה של צעירים, רובם קטינים, תקפה את להנגהל שעמד להתגייס לצה"ל.
לפי הסדר הטיעון שנחתם עם אדרי, הוא הודה והורשע בחבלה בכוונה מחמירה, בשיבוש מהלכי משפט ובהדחה בחקירה. עם זאת, באופן מפתיע, איש לא הורשע ברצח הנער.
הפרקליטות דרשה עונש חמור של 15 שנות מאסר בפועל, בטענה כי "אלמלא מעשיו של הנאשם, לא הייתה נגרמת התוצאה הטרגית". מנגד, ההגנה ביקשה עונש קל יותר של עד שנתיים מאסר, בהתחשב בכך שאדרי כבר ישב שמונה חודשים במעצר ועוד שנה וחצי במעצר בית עם איזוק אלקטרוני.
החקירה חשפה כי אדרי הגיע למקום האירוע מצויד בסכין שהסתיר בשרוול. הוא ניגש ללהנגהל באופן מתלהם וצעק: "אף אחד לא מרביץ לילד קטן". בעימות שהתפתח, אדרי שלף את הסכין ודקר את להנגהל בבטנו, פציעה שהובילה למותו בבית החולים.
למרות הראיות לכאורה, השופט טאהא קבע במהלך הדיונים כי "לא ניתן להבחין ברגע הדקירה" ו"לא ניתן לקבוע כי אדרי החזיק בסכין באותו רגע". יתרה מזאת, השופט ציין כי טענתו של אדרי שלא דקר את המנוח "אינה משוללת יסוד ולכאורה אף מסתברת יותר".
החלטה זו, המכונה "חולשה ראייתית", הובילה לשחרורו של אדרי למעצר בית ולבסוף להסדר הטיעון המקל. התפתחות זו מעוררת שאלות קשות לגבי ניהול התיק ויכולת מערכת המשפט להביא לדין את האחראים למעשה הנורא.
פרשה זו מדגישה את המורכבות של מערכת המשפט ואת האתגרים בהבאת עבריינים לדין, במיוחד במקרים של אלימות קבוצתית. היא גם מעלה שאלות לגבי הצורך בשיפור שיטות החקירה והאיסוף של ראיות, כדי להבטיח שמקרים דומים בעתיד יזכו לטיפול משפטי הולם.
