מחקר מהפכני שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature Communications על ידי אוניברסיטת אלסקה בפיירבנקס (UAF) מציע גישה חדשנית לחיזוי רעידות אדמה באמצעות למידת מכונה. המחקר, בהובלתם של ד"ר טארסילו ג'ירונה מ-UAF וד"ר קיריאקי דרימוני מאוניברסיטת לודוויג-מקסימיליאנס במינכן, מבוסס על נתונים שנאספו משתי רעידות אדמה בעוצמה של 7.1 שפקדו את אנקורג' ב-2018 ואת קליפורניה ב-2019.
צוות החוקרים הבחין בדפוסי פעילות סייסמית חריגים באזור מוקדי רעידות האדמה, שלדבריהם ייתכן וקדמו לאירועים הסייסמיים. באמצעות מודלים של למידת מכונה וניתוח נתונים מסקטורים סייסמיים, הצליחו החוקרים לזהות פעילות חריגה, בעיקר רעידות אדמה קטנות (בעוצמות של 1.5 או פחות), שהופיעו שלושה חודשים לפני כל רעידה.
במקרה של רעידת האדמה באנקורג', האלגוריתם שפיתחו החוקרים זיהה סיכוי של 80% להתרחשות רעידה חזקה כחודש לפני האירוע, כאשר הסיכוי עלה ל-85% בשבוע שלפני הרעידה. הממצאים המדהימים העלו את האפשרות שחיזוי רעידות אדמה עשוי להיות אפשרי, כאשר הפעילות הסייסמית החריגה מקושרת, לפי החוקרים, ללחץ נוזלי במבנים הגיאולוגיים של האזור. שינוי בלחץ זה עלול לשנות את תכונותיהם המכאניות של הלוחות הגיאולוגיים, מה שמוביל לתופעות הסייסמיות החריגות.
למרות האופטימיות המתונה של צוות המחקר, הם מודים כי השיטה עדיין דורשת בדיקות נוספות על נתונים היסטוריים שונים לפני שתשמש באופן מעשי. הם מדגישים כי על מנת למנוע מצבי בהלה או נזק כלכלי, יש לפתח הנחיות ברורות בין מקבלי ההחלטות והקהילה המדעית לשימוש אחראי במערכת חיזוי זו.
