בפסק הדין נקבע כי על השר לוין לפרסם ברשומות את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון תוך 14 ימים ולכנס את הוועדה. עם זאת, השופטים קבעו כי אין עילה שיפוטית, בעת הזו, לחייב את השר לכנס את הוועדה למינוי שני שופטים נוספים לבית המשפט העליון.
השופטת יעל וילנר, שכתבה את עיקר חוות הדעת, ציינה כי "קשה להלום שמינוי נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש כאמור גם כראש הרשות השופטת ומהווה אחד מ'סמלי השלטון' של מדינת ישראל, יסוכל משך למעלה משנה רק משום שהשר אינו משלים עם מנגנון הבחירה שקבע המחוקק בעניין זה."
השופטת וילנר הוסיפה: "בנקודת הזמן הנוכחית אין מנוס מקביעה כי מדיניותו האמורה של השר מנוגדת לדין. אין עוד בכוחו של שיקול ההסכמה הרחבה כדי לאפשר לשר להימנע ממימוש חובתו לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא בית המשפט העליון".
המצב הנוכחי, בו בית המשפט העליון פועל ללא נשיא קבוע, נמשך כבר קרוב לשנה. מאז פרישתה של הנשיאה אסתר חיות באוקטובר 2022, ממלא את מקומה השופט עוזי פוגלמן.
על פי הדיווחים, יש רוב בוועדה למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון, על-פי שיטת הסניוריטי. למינוי נשיא נדרש רוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברי הוועדה.
השר לוין: יש שיקול דעת לשר
שר המשפטים לוין טען כי מוקנה לו שיקול דעת אם יש למנות נשיא חדש וכי לפי מדיניותו אין למנות נשיא אלא לאחר השגת הסכמה רחבה בוועדה. מנגד, עמדת העותרת והיועצת המשפטית לממשלה היא שכשמתפנה משרת נשיא, השר מחויב לכנס "במהירות הראויה" את הוועדה לצורך בחירת נשיא חדש.
בסוף החודש שעבר, קרא בג"ץ לשר לוין לכנס את הוועדה ולאפשר בה הצבעה, והזהיר כי אם לא יעשה כן, יינתן פסק דין מחייב בתחילת ספטמבר. השופטים הסבירו כי "לבקשתו של שר המשפטים יריב לוין, עיכבנו את מתן ההכרעה בתיק זה לתקופה משמעותית, על מנת לאפשר לו למצות את המאמצים להגשים את חזונו המבורך להביא למינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון על בסיס הסכמה רחבה בקרב חברי הוועדה למינוי שופטים."
השר סמוטריץ': נתקן אחרי המלחמה
פסיקת ביהמ"ש עוררה תגובות רבות במערכת הפוליטית. ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, כתב בחשבון ה-X שלו כי הוא "קורא לשר המשפטים לוין להתנהג באחריות, לקיים את פסיקת בג"ץ ולכנס את הוועדה".
מנגד, שר האוצר סמוטריץ' קרא להרגעת הרוחות בזמן המלחמה. "התיקונים במערכת המשפט חיוניים לישראל יהודית ודמוקרטית ונשוב אליהם בע"ה מיד אחרי המלחמה".
