סא"ל (במיל') גבע, שסיים את קורס הקצינים לפני 18 שנים, לא דמיין שיום אחד יחזור לבה"ד. לאחר אירועי השבעה באוקטובר, הוא קיבל החלטה לא צפויה: לעזוב את עבודתו כמהנדס ולחזור לצה"ל, הפעם במטרה להכין את דור הקצינים הבא שיפקד על למעלה מ-2,000 לוחמים.
כשגבע השתחרר מהצבא לאחר שירותו כקצין, הוא תכנן להתמקד בקריירה האזרחית שלו. אך החיים הפתיעו אותו שוב ושוב, "החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בהכנת תוכניות אחרות", לדבריו.
הסיפור של גבע, שסיים לאחרונה את המחזור הראשון שלו כמג"ד בקורס קציני המילואים הקרבי, מתחיל הרבה לפני כן. "התגייסתי ב-2004, יצאתי לקצונה והשתחררתי בדרגת סגן", מספר גבע. "לא נמשכתי לחיי הקבע, אבל המשכתי במילואים והתקדמתי בדרגות עד שמוניתי למג"ד". הצבא תמיד היה חלק מחייו, אך במקביל הוא ניהל שגרה אזרחית מלאה, והכל השתנה בשבעה באוקטובר. "הוקפצנו תוך רגע, כמו כל כוח סדיר", הוא נזכר, "נלחמנו בעוטף ומשם המשכנו לפעילויות נוספות – עד שהשתחררנו בפברואר".
לאחר ששב לעבודתו כמהנדס, הגיעה אליו הצעה מפתיעה: לפקד על המחזור השני של קורס הקצינים ללוחמי מילואים, קורס שנערך פעם אחת בלבד לפני 50 שנה. "אין ספק שזה לא מה שחשבתי שאעשה השנה", הוא מודה, "אבל בשבעה באוקטובר הכל השתנה. ראיתי כאן הזדמנות להסמיך את דור הקצינים הבא שיפקד על יותר מ-2,000 לוחמים".
החוויה שלו מהלחימה בחודשים האחרונים חיזקה את החלטתו. "בתור מג"ד במילואים ראיתי את המחסור בקצינים, ואפילו אחד מהצוערים בקורס היה פקוד שלי במהלך הלחימה", הוא מסביר, "זה נותן לי את האפשרות לפתח את האנשים שלי מבפנים ולמלא את השורות".
כיום, כשהוא משמש בתפקיד מלא בבית הספר לקצינים, גבע מרגיש שהשנים שחלפו שינו אותו לגמרי. "לא האמנתי שאני אחזור לכאן", הוא מספר בחיוך, "אבל מה שאנחנו עושים כל כך משמעותי – סיימנו הרגע את קורס הקצינים הקרביים הרב חיילי הראשון. מעבר לזה שאני יודע שאני במקום הנכון, אני מרגיש חלק מההיסטוריה".
מה שמחזק את גבע הוא החיבור עם הצוערים, שגם הם ויתרו על הרבה כדי להתנדב לקורס. "לרוב החיילים שלי יש משפחות גדולות ועסקים באזרחות, וכל אחד מהם התנדב לקורס ש'לא נותן לו דבר' מלבד יכולות לחימה משופרות. אז אם הם יכולים – למה אני לא?"
